top of page

המומחים של IST יכולים לסייעלכם בהכנה, בדיקה ויישום שלתוכנית לניהול הבטיחותמקצועיתפנו אלינו להתייעצות

דוגמה לתוכנית ניהול בטיחות

צילום מסך 2024-04-18 134250.png

תוכנית ניהול הבטיחות שלהלן
התוכנית היא לדוגמה בלבד ואינה תחליף להכוונה וייעוץ מקצועי הנדרש לצורך הכנת תוכנית ניהול בטיחות מקצועית המותאמת למקום עבודה.

כל שימוש בתוכן המוצג להלן הוא באחריות הבלעדית של המשתמש.

אישור התוכנית והקצאת משאבים למימושה על-ידי המחזיק במקום העבודה

 

בהתאם לדרישות סעיף 3.(ב)(4) בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול בטיחות), התשע"ג 2013, לאחר התייעצות עם ועדת הבטיחות, הריני מאשר את תכנית הבטיחות שהוכנה עבור המוסד בהובלת צוות חברת I.S.T בהנחיית דר' אמיר פרי ובהשתתפות צוות העובדים במוסד.

תפקיד: ___________________________________

שם מלא:__________________________________

חתימה:___________________________________

תאריך:____________________________________

החלטה על הקצאת משאבים

בהתאם לסעיף 3.(ב)(4) לתקנה, המשאבים המוקצים ליישום התוכנית השנתית בנוסף להוצאות צרכי בטיחות השגרתיות אשר מתוקצבות  בשוטף:
 

השנתית לשנת _________      סך של ____________________ שח.

 

מאשר התקציב: 
 

תפקיד: ___________________________________

שם מלא:__________________________________

חתימה:___________________________________

תאריך:____________________________________

אישור התוכנית על-ידי המחזיק במקום העבודה

בחלק זה מחזיק המקום בחתימתו מאשר את ביצוע התוכנית והמשאבים המוקצים ליישום התוכנית

חוק "ארגון הפיקוח על העבודה" מחייב הכנת "תכנית לניהול בטיחות", הכוללת נושאים כגון: תוצאות סקר סיכונים, נושאי תפקידים והמבנה הארגוני של מערך הבטיחות והגהות, מערך נהלי הבטיחות והבריאות, פרוט הדרכת הבטיחות המתוכננת להינתן, רשימת בדיקות רפואיות לעובדים, בדיקות ציוד, נהלי חירום, ועוד
 

בחודש פברואר 2013 פורסמה ברשומות מדינת ישראל תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע"ג 2013 ובחודש אוגוסט 2014 הפכה התוכנית לניהול בטיחות לתקנה מחויבת על פי החוק. תקנות אלה מפרטות דרישות להכנת תוכנית לניהול בטיחות הכוללת 10 פרקים מפורטים, כאשר הפרק החשוב והמשמעותי ביותר בתקנה הינו הפרק הרביעי העוסק בניהול סיכונים במקום העבודה.
 

התקנה גם מפרטת לראשונה מערך פורמלי של מושגי יסוד בעולם הבטיחות וניהול הסיכונים, המהווים חלק מהחקיקה במדינת ישראל.

תכנית לניהול הבטיחות שלהלן
 

תכנית ניהול הבטיחות המובאת להלן,

נועדה על מנת לקבוע מדיניות ולהנחות את כלל העובדים בארגון, לרבות עובדי קבלן ובעיקרם העובדים והגורמים המעורבים בתהליכי ניהול הבטיחות וניהול הסיכונים בארגון על מנת לתת מענה לדרישות החוק ותקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע"ג 2013. התכנית המוצגת להלן הוכנה בהתאמה לדרישות ולצרכי הבטיחות של הארגון אשר עבורו מיועדת התוכנית.
הסעיפים והמספור בתכנית להלן הינם בהתאמה לפרק ג' בתקנה: "הוראות חובה בתוכנית לניהול הבטיחות". בכל פרק בתכנית נמצאים דברי הסבר והרחבה נוספים לנוחות המשתמש בתוכנית. יודגש ויובהר כי אין לראות בדברי הסבר אלה תחליף ללשון התקנה ואין הם באים במקומה. 


אופן היישום של תוכנית ניהול הבטיחות:
1.    הכנת התוכנית לניהול בטיחות - מציג את כל התוכניות, המדיניות, הרשימות, מערך הבטיחות הכולל בעלי תפקידים והגדרת הסמכויות והאחריות שלהם, תיאור ופירוט תהליך ניהול הסיכונים ויישומו, רשומות ותוכניות שנתיות לכל תחום הדורש מעקב ואופן המעקב, פעולות לקידום הבטיחות בארגון והנהלים הכלליים של הבטיחות והבריאות - במקום העבודה כנדרש בתקנות. פרק 4 בתכנית מתאר את אופן היישום של תהליכי ניהול הסיכונים, בהתאם למדיניות במקום העבודה, תוך שימוש בכלים לניתוחי סיכונים ולהמלצות באשר לבקרת הסיכונים עבור גורמי סיכון ספציפיים במקום העבודה. תוצרים של פרק 4 נדרשים להתבצע בהתאמה עבור כל גורמי הסיכון והיחידות השונות על פי השיטה שנבחרה ליישום והם משלימים את תוכנית ניהול הבטיחות.
2.    אישור התוכנית - על-ידי המחזיק במקום העבודה והחלטה על הקצאת משאבים. האישור מחודש מידי שנה.
3.  ניהול בטיחות  - יישום כל התוכנית לניהול בטיחות בהתאם למדיניות שנקבע, לשיטות והאמצעים המפורטים בתוכנית, יישום תהליכי ניהול סיכונים כמפורט בפרק 4 בתוכנית ניהול הבטיחות, וכל תחום או נושא אחר אשר נקבע כי יש לבצע במסגרת יישום התוכנית, בקרה על יישום התוכנית ועדכון של התוכנית ככל שיידרש ולפחות אחת לשנה.

 

מבוא ורקע - תוכנית לניהול הבטיחות

הסברים לעניין התוכנית המוצגת להלן

אישור התוכנית על-ידי המחזיק במקום העבודה.   
מבוא ורקע - תוכנית לניהול הבטיחות.   
פרק 1 – תיאור מקום העבודה .  
פרק 2 – מדיניות הבטיחות והבריאות התעסוקתית של מקום העבודה.   
פרק 3 – תיאור מערך הבטיחות והבריאות התעסוקתית.    
פרק 4 – ניהול הסיכונים במקום העבודה.   
פרק 5 – הדרכות בטיחות ובריאות תעסוקתית.    
פרק 6 – בדיקות תקופתיות לציוד וחומרים.   
פרק 7 – בדיקות רפואיות תעסוקתיות לעובדים.    
פרק 8 – מתן וחידוש ההיתרים, אישורים, רישיונות, הסמכות, מינויים ושמירת כשירויות הנוגעים לבטיחות העובדים    
פרק 9 – פעולות ומשימות נוספות לקידום הבטיחות בעבודה.    
פרק 10 – הוראות ונוהלי הבטיחות והבריאות התעסוקתית  לרבות נוהלי היערכות ותגובה למצבי חירום.

תוכן עניינים

(א)    ייעוד מקום העבודה 

פרוט מאפייני מקום העבודה המפעל/הארגון, סוגי המוצרים והשירותים שהוא מייצר או מספק, וכיוצא בזה

 (ב)    תיאור מאפייני הפעילות העיקריים במקום העבודה, היקף המועסקים ועיסוקיהם: 

פירוט ותי עוד של הרכב העובדים, מקצועותיהם וגורמי הסיכון העיקריים אליהם הם חשופים בעבודתם

דוגמה לפירוט מאפייני הפעילות העיקריים במקום העבודה, היקף המועסקים ועיסוקיהם

image.png

(ג)  מיקומם ופריסתם הגאוגרפית של עיקרי מיתקני מקום העבודה והפעילויות העיקריות המתבצעות בהם:

פירוט ותיעוד פריסת המתקנים השונים במקום העבודה / גורמי סיכון עיקריים ובעלי תפקידים המתפעלים אותם ואחראים בין הייתר לתקינותם ותחזוקתם.

דוגמה לטבלה מרכזת:

image.png

ניתן לצרף מפות / תצלומי אוויר / תרשימים של מקום העבודה לצורך המחשה.

פרק 1 – תיאור מקום העבודה

פרק זה נועד לפרט ולתעד את אופי המפעל/הארגון, המאפיינים העיקריים של המועסקים וגורמי הסיכון העיקריים אליהם הם חשופים במהלך עבודתם ופריסתם הגאוגרפית של המתקנים והסיכונים במקום העבודה.

מדיניות הבטיחות מגדירה את שאיפתה ומחויבותה של ההנהלה הבכירה של המפעל/ ארגון לבטיחות ובריאות במקום העבודה כלפי העובדים, אורחים ונותני שירותים ולכל הקשור לקיים את דרישות החוק והתקנות ושיתוף פעולה עם הרשויות הממונות על הבטיחות בעבודה ועל הסביבה תוך שיפור מתמיד. לרבות הגדרת יעדי בטיחות ומדדים לבדיקת האפקטיביות של יישום התוכנית והגדרת רמת הסיכון הקביל במקום העבודה והגדרת סדרי עדיפות לטיפול בגורמי סיכון בלתי קבילים שעל פיהם יתבצע תהליך ניהול הסיכונים.
לצורך יישום המדיניות נדרשת הירתמות של כלל העובדים ונותני שירותים כדי לפעול ולהטמיע את הגישה הזו במקום העבודה. לרבות מחויבות ההנהלה לקיים ולתמוך במערך ניהול בטיחות ובריאות ולהקצות משאבים ואמצעים לצורך הפעלתו התקינה והרציפה

 

1.  מדיניות הבטיחות והבריאות התעסוקתית 

דוגמה למדיניות בטיחות במקום עבודה / מפעל / ארגון: ההנהלה רואה בקידום ושמירה על הבטיחות והבריאות כמרכיב אינטגרלי, חיוני ומחייב כתנאי מוקדם לכל פעילות. מניעתן של תאונות היא בראש סדר העדיפויות וככזה תפעל ההנהלה לפתח ולתחזק סביבת עבודה בטוחה ובריאה, לא רק כדי לעמוד בדרישות מחייבות על פי חקיקה, אלה גם, לנהוג באחריות למניעת פגיעה  או נזק. היעדר תאונות יאפשר עבודה שוטפת ותקינה, שביעות רצון של העובדים וכך גם תהיה תרומה להתפתחות הארגון. ההנהלה תפעל לעמוד בכל דרישות החוק והתקנות בתחום הבטיחות והבריאות התעסוקתית, אשר מחויבת למלא ותדאג לטפל ולרדד גורמי סיכון להם חשופים העובדים והבאים בתחומה. ההנהלה תדאג  ותתמוך במערך בטיחות ארגוני שעיסוקו לפעול ליישם את תוכנית ניהול הבטיחות, לרבות קיומם של וועדות בטיחות, ממונה בטיחות, נאמני בטיחות ומענה למצבי חירום.
ההנהלה מכירה בכך שכל עובד או עובד קבלן זכאי לסביבת עבודה בטוחה נטולת סיכונים. ותפעל לשלב את כל אלה כדי שיהיו שותפים לנושאי הבטיחות במסגרת של הכשרות, הסמכות והדרכות כי להגביר את המודעות לבטיחות ודיווח על סיכונים ומפגעים. 
ההנהלה במסגרת תוכנית ניהול הבטיחות תפעל לתחזק אישורים והיתרים למתקנים השונים, תפעל לביצוע סקרי סיכונים ומבדקי בטיחות, בדיקת ציוד תקופתית, מעקב אחר חומרים, איתור וסילוק מפגעים ותהיה אחראית לטפל ולתקן כל ליקויי בטיחותי או בריאותי שיימצא ביחידות השונות ככל שיימצאו כאלה.

 

על מנת לממש את המדיניות יושם דגש על הפעילויות הבאות:
א.    מעורבות ההנהלה: מנהלים בכירים נדרשים להפגין את מעורבותם בבטיחות בעבודה ובבריאות התעסוקתית, לפעול למניעת תאונות עבודה באמצעות השתתפות במבדקי בטיחות, בהדרכות בטיחות, יפעלו להעלאת נושא הבטיחות בעבודה בישיבות, ייקחו חלק במערך לניהול הבטיחות, יפעלו כדי לקדם סביבת עבודה בטיחותית ועמידה ביעדי הבטיחות השנתיים אשר נקבעו בתוכנית ניהול הבטיחות. כל מנהל יהווה דוגמה אישית בהקפדה על נושאי בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית.
ב.    שיתוף עובדים: ההנהלה תשתף את העובדים באופן פעיל בכל נושאי השמירה על הבטיחות בעבודה ובבריאות התעסוקתית. העובדים יהיו שותפים במסגרת ועדת הבטיחות ובישיבות הנהלה בהן דנים בנושאי בטיחות בעבודה ובבריאות תעסוקתית.
ג.    מסירת מידע לעובדים על סיכונים: ההנהלה תביא לידיעת כל העובדים מידע בדבר גורמי הסיכון הנשקפים להם כעובדים בעבודתם, ותדאג לספק עבורם ציוד מתאים והדרכה מתאימה כדי להתגונן בפניהם.
ד.    נוהלי בטיחות והוראות בטיחות: לכל פעילות הכוללת גורמי סיכון ייכתבו נהלים / או הוראות עבודה המורים לעובד את שיטות העבודה הבטוחה והנכונה, אשר ימנעו פגיעה.
ה.    רידוד / הפחתת רמת גורמי הסיכון: ההנהלה, בהנחיית מערך הבטיחות, תפעל כדי להפחית ולרדד את גורמי הסיכון אשר אותרו לרמת סיכון קבילה ולאתר ולסלק מפגעים אשר אותרו בהקדם ועל פי התוכנית השנתית לסילוק מפגעים.
ו.    ציוד עבודה בטיחותי וציוד מגן אישי: ההנהלה תדאג לספק לעובדים ציוד וכלי עבודה תקינים ובטוחים לשימוש, העומדים בדרישות התקנים, וכן תספק את כל ציוד המגן האישי הנדרש לעובד בעת עבודתו כדי להגן עליו ועל בריאותו, ההנהלה תדאג ליישם אמצעים אשר יבטיחו את בטיחות העובד בעת עבודתו בהתאם לדרישות החוק והתקנות, התקנים והוראות היצרן או הספק.
ז.    מבדקי בטיחות: הנהלת החברה תנחה על קיום מבדקי בטיחות שוטפים באתרי הפעילות לבחינת ליקויים שונים ומידת העמידה בדרישות הבטיחות. תוצאות המבדקים יתועדו וידונו בועדת הבטיחות.

 

2.    יעדי ומדדי בטיחות (Safety Performance Indicator)

יעדי ומדדי הבטיחות מבוססים על יעדים אקטיביים – יעדים המודדים באופן ישיר את רמת הבטיחות. 
א.    יעדים אקטיביים:
1)    הגדרה – "תאונה" (Accident) – אירוע חד פעמי, שבו מתממש הפוטנציאל של גורם-סיכון או של מפגע ונגרם נזק בריאותי.
2)    הגדרה – "תאונת עבודה" ( Work Accident )– תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ולעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח יד. 
3)    הגדרה – "תקרית בטיחות" (Safety Incident) – אירוע שבו מתממש הפוטנציאל של גורם-סיכון או של מפגע ללא פגיעה באדם, לרבות מקרה מסוכן כמשמעותו בפקודת תאונות ומחלות משלח יד.
4)    הגדרה – "מחלת מקצוע" – מחלה הפוגעת בעובד או בבריאותו, הנגרמת עקב עבודתו או עיסוקו, כתוצאה מחשיפה מתמשכת ומשמעותית לגורם סיכון, שהוכר קשר סיבתי בין החשיפה אליו למחלה.
5)    הגדרה - "מאורע מסוכן" – תאונת עבודה, תקרית בטיחות, או מחלת מקצוע;


ב.    הגדרת יעדים אקטיביים כמותיים
1)    הגדרת יעדים לצמצום תאונות – 
א)    בחינת תאונות העבודה שנה קודמת 
ב)    בחינת תאונות העבודה שנה אחרונה

 

דוגמה להגדרת יעדים ומדדים בבטיחות במקום העבודה

 

 

 



 

image.png

3.    סדרי עדיפויות
סדרי העדיפויות להפחתת סיכוני בטיחות ובריאות במפעל/ארגון:
1.    טיפול מידי בגורמי סיכון המוגדרים כבלתי קבילים (צבע אדום על פי טבלת הסיכונים) והמשקפים סכנה מיידית לחיים ובריאות ע"י עצירת עבודה וטיפול במקור.
2.    הקטנת סיכונים הנובעים מגורמי סיכון שנשארו ברמה בינונית (צבע צהוב על פי טבלת הסיכונים), תינתן עדיפות להוספת אמצעי בקרה הנדסיים ותשתיתית על פני אמצעי בקרה אחרים.
3.    הקטנת סיכונים הנובעים מגורמי סיכון ברמה בינונית (צבע צהוב על פי טבלת הסיכונים)  לרמה נמוכה (צבע ירוק על פי טבלת הסיכונים) ע"י הוספת אמצעי בקרה נוספים, לרבות אמצעי פיקוח ואכיפה. 
4.    גורמי סיכון קבילים יהיו תחת בקרה שוטפת על אפקטיביות אמצעי הבקרה על מנת לשמור שסיכונים קבילים לא הופכים בלתי קבילים.
5.    סדרי העדיפות לעיל לא ימנעו טיפול בגורם סיכון או מפגע אשר ניתן להסיר או לטפל בו באופן מיידי.

4.    חוקים ותקנות עיקריים בהם נדרש לעמוד מקום העבודה בתחום הבטיחות והגהות:

פקודת הבטיחות בעבודה ותקנות הבטיחות בעבודה

פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] התש"ל - 1970

תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז- 2007

תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), תשמ"ו-1986

תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), תשנ"ג-1992

תקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תווי וסימון של אריזות), תשנ"ח - 1998 

תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), התש"ן - 1990

תקנות הבטיחות בעבודה (עובדים בחומרי-הדברה), תשכ"ד - 1964

תקנות הבטיחות בעבודה (איסור עבודה בחומרים מסרטנים מסוימים), תשמ"ה - 1984

תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), תשמ"ח - 1988

תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ"ז - 1997

תקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה), התשמ"ח - 1988

תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות וגיהות תעסוקתית בעבודה עם גורמים מסוכנים במעבדות רפואיות, כימיות וביולוגיות), התשס"א - 2001

תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), תשע"א-2011

תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), התשמ"ד - 1984

תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), התשמ"ד - 1984

תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקה בלחץ הידרוסטאטי של מתקן לחץ), התשנ"ו-1995

תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקת מיתקני לחץ), תשכ"ז-1967

תקנות הבטיחות בעבודה (הגנה על עיניים), 1947

 

חוק ארגון הפיקוח על העבודה ותקנותיו

חוק ארגון הפיקוח על העבודה , תשי"ד-1954

תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ"א-1960

תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), תשנ"ו-1996

תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), תשנ"ט-1999

תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), תשע"ג-2013

תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת), תשס"א-2001

 

פקודת התאונות ומחלות משלוח-יד ותקנותיה

פקודת התאונות ומחלות משלח-היד (הודעה), 1945  

תקנות מחלות מקצוע (חובת הודעה - רשימה נוספת), תש"מ - 1980  

תקנות התאונות ומחלות משלח-היד (הודעה על מקרים מסוכנים במקומות העבודה), תשס"א - 1951

 

חוק עבודת נשים ותקנותיו

חוק עבודת נשים התשי"ד - 1954

תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס"א - 2001

חוק למניעת מפגעים ותקנותיו

חוק למניעת מפגעים, תשכ"א - 1961

תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן - 1990

תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג - 1992

חוק רישוי עסקים ותקנותיו

חוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968

תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), התשנ"א - 1990

 

חוק הגז ותקנותיו

חוק הגז (בטיחות ורישוי), תשמ"ט - 1989

תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (החלת תקן 1134), התשס"א – 2001

תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ"מ), התשס"ו - 2006

 

חוקים ותקנות חומרים מסוכנים

חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג - 1993

 

חוקים ותקנות החשמל

חוק החשמל, תשי"ד-1954

תקנות החשמל (רישיונות), תשמ"ה-1985

תקנות החשמל (עבודה במיתקן חי או בקרבתו), התשס"ט-2008

 

תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול במתח עד 1000 וולט) הוראת שעה)(תיקון), תשס"ג - 2003

תקנות החשמל (התקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התש"ס - 2000

תקנות החשמל (התקנת כבלי חשמל במתח שאינו עולה על מתח נמוך) (תיקון), 2002

 

חוק התכנון והבניה ותקנותיו

חוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965

תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970

 

חוקים נוספים

חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, התשס"ח-2008

חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), תשנ"ד-1994

תקנות מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (אימון קטינים במכון כושר), תשס"ה-2005

פקודת התעבורה [נוסח חדש]

חוק הבטיחות במקומות ציבוריים תשכ"ג 1962

תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת) תשנ"ב – 1992

 

5.    תקנים ייחודיים בהם נדרש מקום העבודה
א.    תקן ישראלי 70 חלק 1 – מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ"מ): תכן ומבנה.
ב.    תקן ישראלי 70 חלק 2 – מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ"מ): בדיקות תקופתיות. 
ג.    תקן ישראלי 158 חלק 1 – מתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ"מ): מאגרים. 
ד.    תקן ישראלי 158 חלק 2 – מתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ"מ): התקנה של צנרת ואביזרים.
ה.    תקן ישראלי 158 חלק 3 – מתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ"מ): התקנת מכשירים צורכי גפ"מ.   
ו.    תקן ישראלי 158 חלק 4 – מתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ"מ): בדיקות, תקן ישראלי 5515 – מרץ 2004.
ז.    תקן ישראלי, ת"י 1142 - מעקים ומסעדים (תקן רשמי).
ח.    תקן ישראלי, ת"י 1918 חלק 3.1: נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין: דרישות בסיסיות

6.    הנחיות מיוחדות עבור מקום העבודה – אם יש כאלה, או שנתנו ע"י רשות מוסמכת (משטרת ישראל, רשות הכבאות, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, פיקוד העורף וכד').

 

7.    הגדרת רמת הסיכון הקביל במקום העבודה והגדרת סדרי עדיפות לטיפול בגורמי סיכון בלתי קבילים:
א.    הגדרות:
1.    "גורם סיכון" (Hazard) – מקור, מצב או פעולה שעשויים להזיק ולהביא לפגיעה גופנית או בריאות לקויה או שילוב של אלה.
2.    "ניהול סיכונים" (Risk Management) – תהליך רב-שלבי מובנה ושיטתי לזיהוי, להערכה ולבקרת סיכונים, במטרה לבטלם או לצמצמם לכדי סיכונים קבילים.
3.    "זיהוי גורמי סיכון" (Hazard Identification) – חיזוי, איתור ותיעוד גורמי סיכון הקיימים בתהליכי העבודה ובסביבת העבודה
4.    "הערכת סיכונים" (Risk Assessment) – קביעת ערכו הכמותי, האיכותי או רמת השפעתו המזיקה של גורם סיכון, תוך התחשבות בהלימה לאמצעי הבקרה הקיימים וקביעה האם הסיכון הוא קביל.
5.    "ניתוח סיכונים"  (Risk Analysis ) – מיצוי תרחישי מאורע מסוכן אפשרי, לאחר זיהוי נוכחותם של גורמי סיכון. הערכה של הסבירות להתרחשותו עקב קיומם של גורמי הסיכון. הערכה של תוצאות המאורע המסוכן, אם יתרחש, וחישוב משוקלל של רמת הסיכון הנגזרת מן ההערכות הקודמות.
6.    "סיכון" (Safety Risk) – שילוב של ההסתברות להתרחשות מאורע מסוכן או לחשיפה לגורם או לגורמי סיכון, ושל חומרת הפגיעה הגופנית או של הבריאות הלקויה שעלול המאורע או החשיפה לגרום.
7.    "סיכון קביל" (Acceptable Risk) – סיכון שהוקטן עד לרמה שהוגדרה כקבילה בידי המחזיק במקום העבודה, בהתחשב בחובותיו לפי דין ובמדיניות הבטיחות של מקום העבודה.
8.    "בקרת סיכונים" (Risk Control) –  בחירה והפעלה של אמצעים לביטול סיכונים או להפחתתם.
9.    "מפגע" (Obstacle) – מצב לא תקין או מכשול הצפוי לגרום לפגיעה בבריאותו של אדם;
10.    "מאורע מסוכן" – תאונת עבודה, תקרית בטיחות, או מחלת מקצוע.
11.    "תקרית בטיחות" (Safety Incident) – אירוע שבו מתממש הפוטנציאל של גורם סיכון או של מפגע בלא פגיעה באדם, לרבות מקרה מסוכן כמשמעותו בפקודת תאונות ומחלות משלח יד.
12.    "תאונה" (Accident) – אירוע חד-פעמי, שבו מתממש הפוטנציאל של גורם סיכון או של מפגע ונגרם נזק לבריאות.
13.    "תאונת עבודה" (Work Accident) – תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ולעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו.
14.    "תכנית שיטתית פרואקטיבית" – תכנית יישומית להגשמת היעדים, המאופיינת בנקיטת יוזמה ותכנון מראש.
15.    "תכנית שנתית" – תכנית המעודכנת מדי שנה בשנה ובה פירוט של פעולות לביצוע, לרבות ציון האחראים לביצועה של כל פעולה כאמור והמועד להשלמת ביצועה.

 

ב.    הגדרת סולם להערכת ההסתברות להתממשות גורם סיכון - דוגמה

image.png

ג.    הגדרת סולם להערכת חומרת גורם הסיכון בעת התממשותו - דוגמה

image.png

ד. ניתוח הסיכונים במטריצה להערכת סיכונים ("לוח החלטה")

מטריצת הערכת הסיכונים בהתאם לגישה בינלאומית אשר מקובלת בעולם המערבי ומשמשת גם ארגונים בינלאומיים. גישה זו מקובלת גם בהכנת תוכניות לניהול בטיחות וכן בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה, תכנית לניהול בטיחות, פרק רביעי – ניהול סיכונים במקום העבודה.

 

image.png

בכל מקרה, הערכת חומרת התוצאה צריכה להתבסס תמיד על עיקרון: "המקרה הגרוע ביותר" (Worst Case Scenario), הן לגבי חומרת הפגיעה והן לגבי אומדן מספר העובדים שייפגעו. את סיכום הערכות הסיכון של כל התרחישים, השימוש בטבלה מאפשר מסייע לקביעת סדרי עדיפויות בטיפול בגורמי סיכון.

image.png
image.png

פרק 2 – מדיניות הבטיחות והבריאות התעסוקתית של מקום העבודה

פרק זה בתוכנית ניהול הבטיחות מגדיר את מדיניות הבטיחות והבריאות התעסוקתית שעל פיה פועל מקום העבודה. מטרתו להצהיר על מדיניות הבטיחות והבריאות בתעסוקה של המפעל/ארגון.

(א)  המבנה הארגוני של מערך הבטיחות ואופן שילובו במערך הארגוני של מקום העבודה:
סכמה של המבנה הארגוני עם שילוב מהערך הבטיחות במפעל/ארגון

(ב) בעלי התפקידים בתחומי הבטיחות במקום העבודה:
בעלי התפקידים בתחום הבטיחות הנדרשים על חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד- 1954 ו פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל - 1970 , ובכלל זה ממונה על הבטיחות, נאמני בטיחות וחברי ועדת בטיחות. ממונה על בטיחות קרינה (אם נדרש), ממונה על בטיחות לייזר (אם נדרש), אחראי רעלים (אם נדרש) מגיש מאומן (מגיש עזרה ראשונה).


1. דרישות רגולציה לבעלי תפקידים בבטיחות הנדרשים במקום העבודה:


1) הקמת ועדת בטיחות, חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד- 1954 , סעיף 10 (א):
מפעל (כהגדרתו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד- 1954 ) שמעסיקים בו 25 עובדים לפחות
תהיה בו ועדת בטיחות המורכבת מנציגי העובדים ומנציגי המעסיק שווה בשווה.
הרכב ועדת בטיחות, חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד- 1954 , סעיף 11 :
(א) נציגי העובדים בועדת בטיחות יהיו מעובדי המוסד שייבחרו או יתמנו על ידי העובדים בו או על ידי
ועד העובדים, הכל כפי שייקבע בתקנות.
(ב) נציגי המעסיק ב וועדת בטיחות יתמנו על ידי המעסיק, וככל האפשר יהיו ביניהם גורמי ניהו ל
ואחראים מטעם המעסיק לענייני הבטיחות.


סדרי עבודתה של ועדת בטיחות, חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד- 1954 , סעיף 13 :
(א) ועדת בטיחות תבחר מבין חבריה ברוב קולות את יושב ראש הוועדה. באין רוב כאמור יהיו לוועדת
הבטיחות שני יושבי ראש, אחד מנציגי המעסיק בו ועדה שנתמנה על ידיו לכך, והשני מנציגי העובדים
בוועדה שייבחר על ידי הנציגים; יושבי ראש הוועדה ינהלו את ישיבותיה בתורנות שתקבע הוועדה,
וכל אחד מהם רשאי לכנסה. ועדת הבטיחות תמנה את מזכיר הוועדה.
(ב) בכל הצבעה ב וועדת הבטיחות יהיו לנציגי כל צד, בהצביעם פה אחד, מספר קולות שקול נגד קולות
נציגי הצד השני.


2) נאמני בטיחות במקום שקיימת בו ועדת בטיחות, חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד- 1954 ,
סעיף 19 :
מקום שקיימת בה ועדת בטיחות, יהיו נציגי העובדים בוו עדה, וכן עובדים אחרים שמינתה הוועדה,
הנאמנים לעניינ י בטיחות וגיהות באותו במוסד.


3) חובת מינוי ממונה על הבטיחות, תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), תשנ"ו-
1996 , סעיף 4 : אלה חייבים למנות ממונה על הבטיחות:
(א) מחזיק במקום עבודה שחלה עליו פקודת הבטיחות בעבודה, כולה או חלקה, ואשר מועסקים בו
חמישים עובדים לפחות;
(ב) מחזיק במקום עבודה הנמנה עם הסוגים המפורטים בתוספת השני יה ושמועסקים בו חמישים
עובדים לפחות;

4) חובת מינוי ממונה על בטיחות לייזר, תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות
העוסקים בקרינת לייזר)
, תשס"ה- 2005 .
בכל מקום עבודה שבו מפעילים מוצר לייזר מסוכן, משתמשים בו או מייצרים אותו , ימנה המעסיק
אדם, באישור מפקח עבודה אזורי, כממונה על בטיחות לייזר, יספק לו את כל האמצעים הדרושים
לביצוע תפקידו, יאפשר לו לבצעם ויוודא את מילוים .


5) חובת מינוי ממונה על בטיחות קרינה, בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית
ובריאות העוסקים בקרינה מיננת)
, תשנ"ג- 1992 .
בכל מקום עבודה שבו מעבדים חומרים רדיואקטיביים, משתמשים או מחזיקים בהם, וכן בכל מקום
עבודה שבו מפעילים מכשירי קרינה או מקורות קרינה או מחזיקים בהם, ינקוט הבעל או המעביד
כשהוא או עובדיו כולם או מקצתם עלולים להיחשף לקרינה מיננת מעל עשירית המנה הגבולית, ימנה
ממונה בטיחות קרינה, בהסכמת הממונה, ומפקח עבודה אזורי.


6) חובת מינוי אחראי על רעלים, בהתאם לחוק החמרים המסוכנים, תשנ"ג- 1993 .
בעל היתר הרעלים ימנה אחראי רעלים שיפעל מכוח כתב מינוי מטעם התאגיד/העסק, באופן שיהיה
בעל כל הסמכויות הדרושות לכך שיתקיים בתאגיד/בעסק טיפול מקצועי-בטיחותי בחומרים
מסוכנים לפי מיטב הידע והטכנולוגיות המקובלות, ולכך שיקוימו התנאים המיוחדים המפורטים
בתוספת.
אחראי הרעלים, יכיר היטב את תכונותיהם המסוכנות של הרעלים ואת אופן הטיפול בהם, הן
בשימוש שוטף והן באירוע חריג". אחראי הרעלים נדרש לעבור השתלמות מתאימה בהצלחה.


7) "מגיש מאומן" - כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה), התשמ"ח-
1988 :
אדם שמונה על ידי המעסיק להגיש עזרה ראשונה במקום עבודה, בהתאם לסעיף 148 לפקודת
הבטיחות בעבודה ]נוסח חדש[, תש"ל- 1970 : על כל ארגז לעזרה ראשונה יתמנה אדם אחראי והוא
יהיה מצוי בכל שעות העבודה, במוסד שעובדים בה יותר מחמישים איש על הממונה להיות מאומן
במתן עזרה ראשונה.

2. בעלי תפקידים שנדרש למנות בתחום הבטיחות במקום העבודה:
1) ממונה על הבטיחות– בעל אישור כשירות בתוקף כממונה על הבטיחות
2) חברי ועדת בטיחות – עברו בהצלחה קורס "נאמני בטיחות"
3) נאמני בטיחות בארגון – עברו בהצלחה קורס "נאמני בטיחות"
4) ממונה על בטיחות לייזר – עבר בהצלחה קורס "ממונה בטיחות לייזר"
5) ממונה על בטיחות קרינה – עבר בהצלחה קורס "ממונה בטיחות קרינה"
6) אחראי רעלים – עבר בהצלחה השתלמות "אחראי רעלים"
7) מגיש מאומן – עזרה ראשונה – מאומן במתן עזרה ראשונה (חובש / מע"ר / פראמדיק)


 

image.png
image.png
image.png

חובות וסמכויות של ועדת בטיחות, מחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד- 1954
סעיף 14 . (א) אלה חובותיה וסמכויותיה של ועדת בטיחות.
( 1 ) לברר סיבותיהן ונסיבותיהן של תאונות העבודה במקום העבודה ולהמליץ על אמצעים למניעתן.
( 2 ) לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות, להמליץ על שיפורים ולייעץ בקביעת כללי בטיחות.
( 3 ) לקבל דין וחשבון מנאמני הבטיחות, לבקר ולתאם את פעולותיהם.
( 4 ) להילוות למפקח עבודה בביקוריו במקום העבודה.

 

חובות וסמכויות של נאמן בטיחות, מחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד- 1954
סעיף 22 : ואלה חובותיו וסמכויותיו של נאמן בטיחות:
( 1 ) לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות ולפעול למען שיפורם.
( 2 ) להדריך את העובדים ולייעץ להם בכל הנוגע לשיפור הבטיחות והגיהות.
( 3 ) להודיע בכתב למעסיק או לבא כוחו על ליקויים בשטח הבטיחות והגיהות; העתק מכתב ההודעה יימסר ביד או בדואר רשום למפקח עבודה אזורי.
( 4 ) לעיין בכל פנקס, תעודה, דין וחשבון או כל מסמך אחר הנוגעים לבטיחות ולגהות שחובה לנהלו, לקיימו או להגישו לפי חיקוק שביצועו ביד שר העבודה.
( 5 ) להילוות למפקח עבודה בביקוריו במקום העבודה.

 

חובות וסמכויות של ממונה על הבטיחות, מתקנות ארגון הפיקוח על העבודה )ממונים על הבטיחות(, תשנ"ו- 1996 סעיף 10 .
(א) מתפקידו של ממונה על הבטיחות לייעץ למעביד בכל הנוגע לחוקים, לתקנות ולתקנים בעניני בטיחות, לסייע לו ולאנשי צוות הניהול והתכנון בנוגע לבטיחות, גיהות, הנדסת אנוש ובריאות תעסוקתית של העובדים במקום העבודה ולקדם את התודעה בנושאים אלה :
(1 ) לאתר במקום העבודה מפגעי בטיחות וגיהות, ולהודיע עליהם למעביד.
(2 ) לוודא קיום התקני בטיחות וגיהות נאותים במקום העבודה.
(3 ) לדרוש הנהגת סדרי בטיחות וגיהות נאותים במקום העבודה, בתהליכי העבודה, במיתקנים, במבנים, בציוד ובחומרים ובכל שינוי בהם .
( 4 ) לפעול לקיום הוראות תקנות ארגון הפיקוח על העבודה )מסירת מידע והדרכת עובדים(, תשמ"ד- 1984 , ולהכנת תכנית להדרכת עובדים.
( 5 ) לוודא הכנת תכנית בטיחות ועדכונה כנדרש בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה )תכנית בטיחות(, תשמ"ד - 1984 .
( 6 ) לוודא ביצוע הוראות תכנית בטיחות שהוכנה במקום העבודה והכללת דרישות בטיחות וגיהות בהוראות עדכניות לשימוש, הפעלה, תחזוקה, אחסון בטוח של ציוד, של חומרים ושל תהליכי עבודה במקום העבודה.
( 7 ) לברר סיבותיהן ונסיבותיהן של תאונות עבודה ומחלות מקצוע במגמה להפיק לקחים, לערוך בכתב
ממצאים ומסקנות הבירורים ולהציע למעביד צעדים מתאימים למניעת הישנות התאונות, לוודא הדרכת
העובדים באשר לנסיבות התאונות ומחלות מקצוע והלקחים שהופקו.
( 8 ) לרכז את כל המידע והתיעוד הקשור לתאונות עבודה ומחלות מקצוע שאירעו במקום העבודה.
( 9 ) להכין הוראות בטיחות וגיהות ותמצית בכתב של מידע על הסיכונים בעבודה, פרסומן ועדכונן. להשגיח על ביצוע הוראות בטיחות וגיהות ולדווח למעביד על כל מקרה של הפרתן.
( 10 ) לוודא סימון חומרים, ציוד ותהליכי עבודה מסוכנים והתקנת שילוט הדרכה לשימוש בציוד מגן אישי.
( 11 ) לוודא ביצוע ביקורת ומעקב על המצב התקין של התקני בטיחות וגיהות, ציוד מגן אישי, של כלי עבודה ושל ציוד החייב בדיקות תקופתיות על פי דין, על פי הוראות היצרן ולפי כללי מקצוע מקובלים.
( 12 ) לוודא קיום שגרת בדיקות רפואיות לעובדים במקום העבודה החשופים לגורמים שלגביהם קיימת דרישה לעריכת בדיקות אלה.

( 13 ) לוודא ביצוע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות על ידי מעבדות מוסמכות, כאשר קיימת דרישת בדיקה כאמור בחוק או בתקנות; לתעד את ממצאיהן של בדיקות כאמור ולהביא לידיעת המעביד והעובדים את
השלכותיהן והאמצעים שיש לנקוט.
( 14 ) לקבוע הסדרים שיבטיחו תנאי בטיחות וגיהות נאותים, בהעסקתם של קבלני חוץ.
( 15 ) לשתף פעולה עם ועדת הבטיחות של מקום העבודה, ולמסור לה את כל המידע הנדרש לפעילותה השוטפת.
( 16 ) להורות על הפסקת העבודה כאשר נשקפת סכנה מיידית לחייו או בריאותו של עובד, ולדווח על כך מיד למעביד או לנציגו במקום העבודה.
( 17 ) לוודא קיום תכנית ושגרת תרגילים למצבי חירום.
( 18 ) לדווח למפקח עבודה אזורי, על פי דרישתו, על פעולותיו להעלאת רמת הבטיחות והגיהות ומניעת סיכונים במקום העבודה.
( 19 ) להילוות אל מפקחי עבודה בביקורי הפיקוח במקום העבודה, אם יידרש לכך .
(ב) הממונה על הבטיחות מוסמך להיכנס לכל מקום במקום העבודה שבו מועסקים עובדים, לבדוק את סידורי הבטיחות והגיהות, ולנקוט בכל הפעולות הנדרשות לצורך מילוי תפקידו כאמור בתקנת משנה (א).

חובות וסמכויות של ממונה על בטיחות לייזר
מתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר), תשס"ה-2005.
לייעץ למעביד בכל הנוגע לחוקים ולתקנות בעניני בטיחות, לסייע לו בקידום התודעה בנושאי בטיחות, גיהות, הנדסת אנוש ובריאות תעסוקתית של העובדים העלולים להיחשף לקרינת לייזר, ולבצע פעולות אלה:
(1)    לבדוק כי מתקיימות כל הוראות המעבדה המאושרת והוראות בטיחות אחרות לענין התאמת מקום העבודה לעבודה עם מוצר לייזר מסוכן לפני הפעלה ראשונה של מוצר לייזר חדש ולאחר כל שינוי מהותי שבוצע בו.
(2)    להכין, לפני תחילת השימוש במוצר לייזר מסוכן חדש, תכנית בטיחות הכוללת כל מידע על אזורי סיכוני לייזר ועל הסיכונים האישיים והסביבתיים מקרינת לייזר, ולעדכנה לאחר כל שינוי מהותי שבוצע בו.
(3)    לבדוק באופן שוטף כי תנאי הבטיחות במקום העבודה ותנאי העבודה תואמים את המלצות יצרן מוצר הלייזר המסוכן (להלן – היצרן), את הוראות תכנית הבטיחות ואת הוראות המעבדה המאושרת.
(4)    להבטיח קיום הוראות הפעלה, כוונון, כיול ותחזוקה של מוצרי לייזר מסוכנים לפי המלצות היצרן, הוראות תכנית הבטיחות והמעבדה המאושרת ולוודא את ביצוען בפועל.
(5)    לבדוק קיום אמצעי הגנה הנדסיים הנדרשים על ידי היצרן.
(6)    לבדוק קיום שילוט מתאים על כל מוצר לייזר מסוכן ובאזור סיכוני לייזר.
(7)    לבדוק מלאי מספיק של אמצעי המיגון האישי הנדרשים ולוודא את תקינותו.
(8)    לאתר במקום העבודה מפגעי בטיחות וגיהות בתחום קרינת לייזר ולהודיע עליהם למעביד.
(9)    לחקור את סיבותיהן ונסיבותיהן של מחלות מקצוע ושל תאונות עבודה הנובעות משימוש במוצרי לייזר מסוכנים, במגמה להפיק לקחים, לערוך בכתב ממצאים, מסקנות והצעות למעביד בדבר צעדים מתאימים למניעת הישנות התאונות.
(10)    לרכז את כל המידע והתיעוד הקשור למחלות מקצוע ולתאונות עבודה שאירעו במקום העבודה, ושמקורן בהפעלתם של מוצרי לייזר מסוכנים או השימוש בהם.
(11)    לוודא הדרכת עובדים באשר לנסיבות תאונות ומחלות מקצוע והלקחים שהופקו.
(12)    להדריך ולאמן עובדים בנושאי בטיחות בעבודה עם קרינת לייזר.
(13)    לשתף פעולה עם הממונה על הבטיחות וועדת הבטיחות במקום העבודה, אם ישנם, ולמסור להם את כל המידע הנדרש לפעילותם השוטפת בנושאי בטיחות בהפעלת מוצרי לייזר מסוכנים; לענין זה, "ממונה על בטיחות" ו"ועדת בטיחות" – כמשמעותם בפרק השני לחוק ארגון הפיקוח.
(14)    להורות על הפסקת העבודה במוצר לייזר מסוכן כאשר נשקפת סכנה מיידית לחייו או לבריאותו של עובד, ולדווח על כך מיד למעביד או לנציגו במקום העבודה.
(15)    להילוות אל מפקחי עבודה בביקורות הפיקוח במקום העבודה, אם יידרש לכך.

 

חובות וסמכויות של ממונה על בטיחות קרינה, 
מתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מיננת), תשנ"ג-1992
לייעץ למעביד בכל הנוגע לחוקים ולתקנות בעניני בטיחות, לסייע לו בקידום התודעה בנושאי בטיחות, גיהות, הנדסת אנוש ובריאות תעסוקתית של העובדים העלולים להיחשף לקרינת לייזר, ולבצע פעולות אלה:
(1)    יוודא כי נמסר למפקח עבודה אזורי, אחת לשנה, בשני עותקים, תכנית בטיחות שאישרה מעבדה מוסמכת לקרינה, הכוללת כל מידע הנוגע לסיכוני קרינה אישיים וסביבתיים הקיים בחצרים שבהחזקתו, סוגי העובדים שלגביהם יש להנהיג בקרה אישית, בהתאם לתקנה 6, וכן תוכנית להדרכת העובדים בהגנה מפני קרינה מיננת.
(2)     יוודא שיש לעובדים בקרינה ביגוד מגן, ציוד מגן, מכשירי מדידה וניטור וכן אמצעי בטיחות נאותים נוספים בכמויות שאישרה מעבדה מוסמכת לקרינה, יתחזקם באופן נאות ויקפיד על השימוש בהם.
(3)    יערוך, באמצעות מעבדה מוסמכת לקרינה, בדיקות סביבתיות תעסוקתיות לקביעת סיכוני הקרינה בהם לעובדיו מיד אחרי התקנת מכשירי קרינה או מקורות קרינה, וכן אחת לשנה לפחות, אלא אם כן הורה מפקח אזורי אחרת, ויעביר, מיד, את תוצאות הבדיקה למפקח עבודה אזורי, תוך מתן הסבר על האמצעים שבכוונתו לנקוט לתיקון ליקויים, אם נמצאו, ואת המועד המשוער לסיום תיקונים כאמור.
(4)    ינהל רשום של תוצאות הבדיקות הסביבתיות התעסוקתיות לרבות דוזימטריה, רדיוטוקסיקולוגיה, מיפוי רמות קרינה, תאריכי כיול המכשירים וכיוצא באלה, ביומן מעקב, תוך ציון תאריך הבדיקה; יומן המעקב יימצא, בכל עת, במקום העבודה, ולא יבוער 20 שנים לפחות, מיום הרישום האחרון בו.
(5)    יבדוק ויכייל, באמצעות מעבדה מוסמכת לקרינה, כל מכשיר בטיחותי לניטור קרינה, אחת לשנה לפחות, וידאג לקבלת תו כיול תקף.
(6)     יקבע בכל תחנת עבודה הוראות הפעלה ובטיחות, לרבות הוראות והנחיות שאישרה מעבדה מוסמכת לקרינה, למקרי תקלה ותאונה, ויקפיד על ביצוען.
(7)     ידריך ויאמן, בכתב ובעל-פה, או באמצעות מכון מוסמך להדרכה, כל עובד קרינה חדש מיד עם קבלתו לעבודה, וכל עובד קרינה אחר, באופן שוטף וקבוע, אחת לשנה לפחות, על פי צורכי הבטיחות המתאימים למקום העבודה, ולהנחת דעתו של מפקח הקרינה.
(8)     יתחום, במקום העבודה לפי הצורך, את האזורים שבהם צפויה חשיפה למנת קרינה מעבר לעשירית המנה הגבולית בשנה, ויקפיד על סימונם ועל שילוטם בעברית, באופן ברור ובולט לעין שיכלול את הסימון הבינלאומי המקובל לקרינה מיננת, כמפורט בתוספת החמישית.
(9)     ידווח למפקח עבודה אזורי, בכתב, על חשיפה במקום העבודה העולה על רמת הבדיקה ועל מסקנות החקירה שערך, וכן על כל תקרית, תקלה, תאונה, מקרה אסון או מקרה מסוכן הכרוך בחשיפת עובדים לקרינה מיננת או בסיכונם לחשיפה כזו, תוך שבעה ימים מתאריך האירוע.
(10)     יפעל בכל הקשור לבקרה אישית ולפיקוח הרפואי, ובכפוף להוראות מפקח עבודה אזורי והשירות הרפואי המוסמך. 
(11)      ינקוט כל פעולה שתהא דרושה כדי למנוע מכל הנמצא בחצריו חשיפה לקרינה מיננת בשיעור העולה על המנה הגבולית בשנה אחת, ויפעל ככל הניתן, באמצעים סבירים, להקטנת חשיפתם.
(12)      יפנה למעבדה מוסמכת לקרינה בכל מקרה של ספק לגבי אמצעי הבטיחות שיש לנקוט ויפעל על פי הנחיותי.
(13)      ידווח, מראש למפקח עבודה אזורי על כל שינוי במקום העבודה העלול להשפיע, באופן מהותי, על תוכנית הבטיחות שמסר לפי פסקה (1) למפקח עבודה אזורי או על סיכוני העובדים בקרינה מיננת ולא יבצע את השינוי אלא לאחר הסכמתו, בכתב, של מפקח עבודה אזורי.
(14)  ימסור לעובדי הקרינה, לפי בקשתם, נתונים עדכניים על תוצאות הבדיקות הסביבתיות התעסוקתיות, שערכה מעבדה מוסמכת לקרינה, ואת תוצאות הבקרה האישית של חשיפותיהם לקרינה מיננת; במקרה של חשיפות שמעל לרמת הבדיקה ימסור לעובדים את נתוני החשיפה עם הסבר בדבר הסיכונים הכרוכים בחשיפותיהם והאמצעים שיש לנקוט כדי למנוע את הישנותם.

 

לשם ביצוע החובות והסמכויות של הגורמים האחראים לניהול הבטיחות במקום העבודה הם רשאים:
1.    להיכנס בכל עת לכל מקום בשטחי מקום העבודה, לצפות, ולערוך ביקורת, כדי לבדוק את סידורי הבטיחות והגהות, ולנקוט בכל הפעולות הנדרשות לצורך מילוי תפקידם. להעביר דיווח ככל שיידרש ליו"ר ועדת הבטיחות ולממונה על הבטיחות.
2.    להורות על הפסקת כל עבודה, כל תהליך וכל פעילות, אם לדעתו נשקפת סכנה מוחשית ומידית לחייו או בריאותו של עובד, סטודנט, או אדם אחר הנמצא בשטח מקום העבודה, סכנה לרכוש או לרכושו של גורם אחר בשטח מקום העבודה או מחוצה לה. יביא את הממצאים ו/או ההוראה שנתן, לידיעת יו"ר ועדת הבטיחות ולממונה על הבטיחות, ולא תחודש העבודה, התהליך או הפעילות שהופסקו עד מתן הוראה אחרת על ידי יו"ר ועדת הבטיחות.

(ג)    השירותים הרפואיים המוסמכים המספקים שירותי בריאות תעסוקתית לעובדי מקום העבודה: 
(פירוט השירותים הרפואיים אליהם נשלחים עובדים לרופא תעסוקתי ובדיקות רפואיות במסגרת מקום העבודה)

ד)    מערך הטיפול והתגובה לאירועי בטיחות ולמצבי חירום במקום העבודה:
א.    צוות המענה למצבי חירום:
1)    ביטחון / קב"ט - , קב"ט ואחראי מאבטחים
מאבטחים חמושים: 
סלקטורים:
אחר: 


2)    צוות חירום במפעל/אתר 

image.png

3)    "מגיש מאומן" - עזרה ראשונה / חובש – 

image.png

4)    גורם אחר - 

image.png

ב.    נהלי הטיפול והתגובה למצבי חירום: - 
1)    נוהל מס'  – נוהל להגדרת כללי התנהגות במצב חירום.
2)    נוהל מס'  – נוהל ביטחוני לאירוע פח"ע. 
3)    נוהל מס' – נוהל חירום במקרה שריפה וכיבוי אש. 
4)     נוהל מס' – נוהל חירום במקרה של אירוע חומ"ס. 
5)    נוהל מס' – נוהל פינוי מקום העבודה ופינוי נפגעים. 
6)    נוהל מס' – נוהל אירוע רעידת אדמה. 

פרק 3 – תיאור מערך הבטיחות והבריאות התעסוקתית

פרק זה מתאר ומפרט מבחינה ארגונית (היררכית ופונקציונאלית) את מערך הבטיחות והבריאות בארגון והאופן שבו הוא משתלב במערך הארגוני של המפעל/ ארגון. מערך הבטיחות צריך להיות בנוי בהלימה לגודל
המפעל/ ארגון, אופיו, עובדיו, ואופי הסיכונים הקיימים

פרק 4 - "פרק ניהול הסיכונים" הוא למעשה הפרק החשוב והמשמעותי ביותר בתוכנית ניהול הבטיחות מבחינה מקצועית ובטיחותית, הוא מחייב לקיים תהליך מתודולוגי מקצועי, פרו-אקטיבי, של ניהול כלל גורמי הסיכון במקום העבודה, להכין וליישם תוכנית הפחתה וצמצום לכל סיכון שאותר עד רידודו לרמת "סיכון קביל", התקנה מחייבת את תופס המפעל/מנכ"ל להיות מעורב אופן אקטיבי בתהליכי ניהול הסיכונים, לוודא את ביצועם ולקבל החלטות באשר לרמת הסיכון הקביל. את התהליך מוביל מערך הבטיחות וממונה הבטיחות בשיתוף פעיל של נציגי הארגון השונים במחלקות / תהליכים אשר במסגרתם נמצאים סיכונים

פרק זה דורש ידע מקצועי ונדרש לעשות אותו עם בעלי מקצוע בעלי הסמכה לניהול סיכונים וניהול בטיחות במקום העבודה.

(א)    ניתוח סיכונים מקצועי
ניהול הסיכונים מקצועי כשיטה, נתמך על ידי מתודולוגיה סדורה הכוללת: זיהוי גורמי סיכון באמצעות כלים ייחודיים לזיהוי גורמי הסיכון והערכת עוצמת גורמי הסיכון על פי סולמות הערכה בינלאומיים מקובלים. 
על מנת לנהל את הסיכון, לאחר תהליך הזיהוי  והערכה,  נדרש לנתח שיטות ואמצעים לבקרת הסיכונים על מנת שניתן יהיה לקבל החלטות ובחירת הדרך האפקטיבית לבקרת סיכונים ואופן הטיפול בו לצורך ביטול (במידת האפשר) ו/או רידוד הסיכון לכדי מינימום אפשרי באמצעות פעולות פרואקטיביות. יישום השיטות והאמצעים שנבחרו לבקרת הסיכונים יאפשרו להמשיך ולפעול לצד גורמי הסיכון, אשר יוגדרו ויהפכו לגורמי סיכון קבילים.

1.    זיהוי גורמי סיכון 
זיהוי ראשוני של גורמי סיכון במקום העבודה נעשה על ידי סיור וסקירה של כל המחלקות, המבנים, והפעילויות במקום העבודה. המטרה היא להבין ולזהות מהם גורמי הסיכון העיקריים הקיימים, כדי להמליץ אחר כך על תהליכי המשך של הערכת סיכונים ועל פעולות ליישום אמצעי בקרה למניעת התממשות הסיכון. תהליך הזיהוי כולל -  פרטי המקום/ פעילות, סוגי הסיכונים במקום/ פעילות, משפחות גורמי סיכון.

 

2.    הערכת סיכונים  
הגדרה – "הערכת סיכונים" (Risk Assessment) – קביעת ערכו הכמותי, האיכותי או רמת השפעתו המזיקה של גורם סיכון, תוך התחשבות בהלימה לאמצעי הבקרה הקיימים וקביעה האם הסיכון הוא קביל.
על פי הסולמות להערכת גורמי סיכון אשר הוגדרו בתוכנית לניהול הבטיחות, בפרק 2 (מדיניות הבטיחות במקום העבודה), לכל גורם סיכון אשר זוהה ייקבע ציון להערכת ההסתברות להתממשות גורם סיכון וציון להערכת חומרת גורם הסיכון בעת התממשותו. גורמי הסיכון ימוקמו על מפה לניהול סיכונים (מטריצה), על מנת לקבל הערכה של עוצמת הסיכון לפני ואחרי הפחתה/רידוד באמצעות אמצעי בקרה, על מנת למפות ולזהות גורמי סיכון שנדרש עבורם אמצעי בקרה שיביאו אותם לרמת הסיכון הקביל . 

 

3.    ניתוח שיטות ואמצעים לבקרת סיכונים:

הגדרה – "בקרת סיכונים" (Risk Control) – בחירה והפעלה של אמצעים לביטול סיכונים או להפחתתם.
פעולות שמטרתן הפחתת הסיכונים לפגיעה באנשים או בציוד / רכוש או בסביבה, על ידי הקטנת ההסתברות להתרחשות ו/או הקטנת חומרת הפגיעה.

 

סדר העדיפות בקביעת אמצעי בקרה 
אמצעי בקרה הנדרשים על פי חוק, תקנה או תקן רשמי מחייב – ייושמו בכל מקרה ויהיו בראש סדר העדיפויות.

היררכיה  לבקרה על סיכונים - מהיעיל ביותר לפחות יעיל:
1.    ביטול / הסרת הסיכון, אי ביצוע הפעילות, אם ניתן.
2.    החלפה / שיפור בתכנון התהליך (Improve Task Design)  - בחירת חלופה פחות מסוכנת, שינוי מיקום וכד'.
3.    פתרון הנדסי (Engineering Solution) - הוספת מיגונים, התקנת גובלים, מנגנון הגנה, בחירת חומרים מתאימה וכד'. בשימוש בפתרונות הנדסיים נשאף לצמצם את המעורבות של הגורם האנושי בהתרחשות תאונה.
4.    פתרון תשתיתי (Infrastructure Solution) – יישום / שיפור של תשתיות בטיחותיות, גידור.
5.    התקנת אמצעי התרעה נוסף (Guard)  - נורות אזהרה , צופרים וכד'.
6.    אמצעי בקרה ניהולי - הגבלת החשיפה (Limit Exposure) - הפחתת מספר העובדים החשופים לסיכון, הפחתת משך החשיפה וכד'.
7.    אמצעי בקרה ניהולי - בחירת אנשים / ציוות (Selection of Personal) - עובדים בעלי הסמכות (חובה אם נדרש על פי חוק או תקנה), עובדים בעלי ניסיון או לאחר הכשרה מתאימה, ציוות אנשים מתאימים למשימה.
8.    אמצעי בקרה ניהולי - הדרכה ואימון (Train & Educate) - הגברת המודעות והמוכנות לעבודה נכונה ובטוחה, הכרת הסיכונים וזיהוי סיכונים ומפגעים.
9.    אמצעי בקרה ניהולי - הגדרת נהלי עבודה - הגדרת נהלי עבודה אחידים שמטרתם למנוע מצבים מסוכנים.
10.    אמצעי בקרה ניהולי - פתרון ניהולי – הגדרת מדיניות, אכיפה ופיקוח, מתן אזהרה (Warn) לעובדים המבצעים עבירות בטיחות, מתן מוטיבציה (Motivate) לעובדים המקפידים על בטיחות בעבודה, פעולות לשינוי הרגלים (Rehabilitate) למיגור הרגלים לא רצויים (אי שימוש במאחז יד בעת עלייה וירידה במדרגות  לדוגמה).
11.    הפחתת השפעה (Reduce Effects) / ציוד מגן אישי  - פעולות ואמצעים שיוכנו ויוגדרו מראש למקרה שהסיכון התממש, על מנת להפחית את מידת ההשפעה (החומרה). שימוש בציוד מגן אישי, תוכנית למצב חירום / ניהול משברים, ציוד חירום זמין ותקין וכד'

image.png

5.    יישום השיטות והאמצעים שנבחרו לבקרת סיכונים:
א.    לכל גורם סיכון יוגדר בעל תפקיד שהינו גורם מקצועי במקום העבודה אשר תחת אחריותו נמצא גורם הסיכון והוא יהיה בעל הסמכות ואחריות ליישם ולפקח על קיומם ותקינותם של אמצעי הבקרה, יהיה אחראי לבדיקתם התקופתית של אמצעי הבקרה ומעקב אחר ציוד הנדרש בבדיקה תקופתית או כל דבר האחר הנדרש על מנת להבטיח את תנאי הבטיחות הנדרשים בסביבת העבודה עם גורם הסיכון.
ב.    אמצעי בקרה הדורשים בדיקות תקופתיות יהיו תחת בקרה של מחלקת הבטיחות בארגון כדי לוודא שהם נבדקים ומטופלים במועדים הנדרשים והם במצב תקין.
ג.    עקב התרחשותן של תאונות עבודה, התממשות מחלות מקצוע או תקריות בטיחות ללא נפגעים יתבצע תהליך תחקור בטיחותי, הכולל הפקת לקחים עם פעולות מתקנות ומונעות להגדרת אמצעי בקרה שייתנו מענה למניעת הישנותם של מקרים דומים בעתיד (כולל עדכון נהלים והוראות עבודה, אם נדרש), במידת הצורך יערך תהליך ניהול סיכונים מחודש.
ד.    אחת לשנתיים תתבצע בקרה על אפקטיביות אמצעי הבקרה ואופן היישום בכל מחלקה או פעילות או תחנת עבודה באמצעות מבדקים פנימיים או חיצוניים אם יידרש.

(ב)    הגדרת בלי תפקידים לניהול הסיכונים ואמצעי הבקרה במקום העבודה: 
1.    לכל גורם סיכון יוגדר בעל תפקיד בארגון המוסמך לאשר את רמת הסיכון הקביל. 
2.    בעל תפקיד במקום העבודה האחראי ליישום האמצעים לבקרת הסיכון - לכל גורם סיכון יוגדר בעל תפקיד שהינו גורם מקצועי במקום העבודה אשר יהיה בעל הסמכות ואחריות ליישום ופיקוח על קיומם ותקינותם של אמצעי הבקרה לסיכונים שתחת אחריותו, לרבות בדיקתם התקופתית של אמצעי הבקרה וניהול מעקב.
3.    לכל גורם סיכון יוגדרו לוחות זמנים ומועדי סיום ליישום האמצעים לבקרת הסיכון הנדרשים על מנת לרדד את הסיכון ואופן המעקב אחריי הפחתת הסיכון.

 

גורמי סיכון כלליים בארגון שעבורם הוגדרו בעלי תפקידים לאישור רמת הסיכון הקביל
(הערכת גורמי הסיכון מפורטת בסקרי סיכונים וטבלאות נפרדות)

image.png

מעקב אחר תהליכי ניהול סיכונים פרטניים במקום העבודה:(הערכת גורמי הסיכון מפורטת בסקרי סיכונים וטבלאות נפרדות)

א.    סקרי סיכונים תקופתיים למחלקה / לגורם סיכון מסוים – ניתוח סיכונים מפורט ומותאם.

ב.    ניתוחי סיכונים תקופתיים לפעילות / ליחידה / לעיסוקים שגרתיים ולתחנות עבודה - יבוצע בדר"כ באמצעות טופס יעודי לניתוח סיכונים המאפשר הערכת סבירות, חומרה, ואמצעי בקרה (כדוגמת JSA).

ג.    ניתוחי סיכונים לפעילות "לא שגרתית", ניתוח סיכונים לפני ביצוע עבודה - פעילות בסיכון מיוחד, פעילות קבלן חיצוני וכדומה – יתבצע או ע"י רשימת תיוג או באופן מפורט ומותאם לפעילות.

ד.    ניתוח סיכונים בעת עריכת שינוי או בהכנסת גורם סיכון חדש – ניתוח סיכונים מפורט ומותאם.

ה.    מערכות ותהליכים בסיכון גבוה - ניתוחי בטיחות מתקדמים או כמותיים של באמצעות שיטות כגון  HAZOP, FTA, FMECA  וכדומה.

ו.    בעל תפקיד במקום העבודה האחראי ליישום האמצעים לבקרת הסיכון – יהיה בעל מינוי כמחזיק המקום ו/או מנהל מחלקה בה נערך ניהול הסיכונים וקיים גורם הסיכון.

ז.    בעל תפקיד במקום העבודה המוסמך לאשר את רמת הסיכון הקביל – מנהל ישיר / ר"צ או מנכ"ל.

image.png

(ג)    נהלים לאיתור וסילוק מפגעים ובקרת הכנסת גורמי סיכון במקום העבודה:
1.1    נוהל לאיתור מפגעי בטיחות במקום העבודה –  
איתור מפגעים במקום העבודה נדרש להתבצע באופן יזום באמצעות סיורים בפרקי זמן שייקבעו לשם כך ע"י בעלי תפקידים בארגון / ועדת הבטיחות / ממונה הבטיחות / נאמני הבטיחות ו/או באמצעות דיווח במערכת המאפשרת קבלת דיווח מכל עובד על מפגעים בשטחי מקום העבודה.
גורם מטפל מטעם מקום העבודה אשר קיבל את הדיווח על מפגעים ידאג לסילוק המפגעים שתחת תחום אחריותו קרוב ככל הניתן למועד האיתור / הדיווח.


נוהל פנימי מספר:     שם הנוהל:  איתור וטיפול במפגעי בטיחות,   תאריך עדכון:  
{הפניה לנוהל}

1.2    תכנית שנתית לסילוק או למניעה של מפגעים – 
התוכנית השנתית תגדיר מועדים לביצוע סיורים יזומים לאיתור מפגעים. 
נדרש לנהל מעקב מסודר על הטיפול במפגעים שאותרו – פעולות מתקנות, אחריות ומועד לביצוע.
{הפניה למעקב}

 

בעלי תפקידים הלוקחים חלק באיתור / דיווח וסילוק מפגעים במפעל/ארגון

image.png
image.png
image.png

2.1 נוהל אישור ובקרת הכנסתם של גורמי סיכון חדשים למקום העבודה
נוהל המגדיר את אופן הבקרה והאכיפה על הכנסת גורמי סיכון חדשים למקום העבודה וכן שינויים בתהליכים (כגון מכונות חדשות, חומרים חדשים, תהליכים חדשים, הוצאת מכשיר משימוש וכד') וזיהוי של גורמי הסיכון החדשים בשלבים מוקדמים ככל הניתן, עוד בשלב הרכש או זיהוי גורם הסיכון טרם הכנסתו לשטחי מקום העבודה, על מנת שניתן יהיה לבצע סקר סיכונים מקדים לגורם הסיכון טרם כניסתו למקום העבודה וביצוע הערכת סיכונים ולהגדיר עבורו אמצעים לבקרה על סיכונים. כל גורם סיכון חדש עובר תהליך ניהול סיכונים כמפורט בפרק 4 של תוכנית לניהול הבטיחות

 

נוהל פנימי מספר:    שם הנוהל: "ניהול שינויים" - הכנסת גורם סיכון חדש למקום העבודה ,  

תאריך עדכון
{הפניה לנוהל}

 

קווים מנחים לביצוע תהליכי "ניהול שינויים" - הכנסת גורמי סיכון חדשים
א.    תהליך ניהול השינויים יבוצע בעזרת טופס ייעודי ואישור הממונה על הבטיחות וגורם אחראי במחלקה אליה אמור להיכנס גורם הסיכון החדש או שינוי משמעותי אחר שינוי - בחומר, מתקן, תהליך או אופן פעילות שיש להם השפעה על הבטיחות.
ב.    יש להקפיד על כך במיוחד בנוגע לפעילויות או שיטות עבודה בלתי מוכרות די הצורך, או בלתי שגרתיות.
ג.    אישור השינוי ע"י מממונה הבטיחות ייעשה רק לאחר ביצוע הליך של ניהול סיכונים מתועד, הכולל זיהוי גורמי הסיכון הנובעים מהשינוי הצפוי או המוצע, הערכת רמת הסיכון הכוללת של תרחישי פגיעה פוטנציאליים בעקבות השינוי, והמלצות להפחתת רמת הסיכון הצפויה עקב ביצוע השינוי בהלימה למדיניות הבטיחות בארגון ושיטות העבודה לניהול סיכונים המפורטים בתוכנית ניהול הבטיחות.
ד.    במקרה של שינוי מורכב, ועל פי החלטה של מנהל המחלקה או גורם בכיר אחר במקום העבודה – (מנהל ייצור, מהנדס וכד') תוכן "תכנית שינוי" מתועדת, הכוללת את כל - המרכיבים הקשורים בביצוע השינוי, כולל יידוע בעלי תפקידים ועובדים רלוונטיים על יישום תוכנית השינוי, סדר פעולות ולו"ז ליישום השינוי.
ה.    ניהול שינוי יכלול תהליך בקרה ואימות של יישום השינוי. תוכנית השינוי תכלול מדדי בטיחות ישימים לבקרה על יישום השינוי, וכן, היכן שהדבר רלוונטי, תנאים ואישורים למעבר משלב לשלב.

image.png

2.2    נוהל לאישור ובקרת הכנסתם של גורמי סיכון חדשים למקום העבודה - עבודה עם קבלנים :
1)    נוהל תדרוך ופיקוח בטיחותי לקבלני חוץ ומבקרים 
2)    נוהל התארגנות לביצוע עבודה קבלנית. 
3)    הרשאה לביצוע עבודה (ייעודי עבור עבודות קבלן). 

 

(ד)    תכנית שנתית לבדיקות סביבתיות תעסוקתיות, סקרי סיכונים וביקורות פנים ארגוניות :
1.    מעקב אחר ביצוע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות כנדרש בתקנות הניטור לרבות ביצוע סקר מקדים.
2.    מעקב אחר ביצוע סקרי סיכונים ייחודיים למקום עבודה כנובע ממאפייניו.
3.    מעקב אחר עריכת ביקורות פנים-ארגוניות ומבדקים לפיקוח על מילוי הוראות הבטיחות.
א.    מבדקי בטיחות נערכים בנוסף לבדיקות שגרתיות שנערכות ע"י בעלי תפקידים באופן שוטף (סיורי הבטיחות של ממונה הבטיחות או של מנהלים בכירים) יש לבצע מבדקים הנוגעים במישרין למילוי הוראות בטיחות בהתאם לגורמי הסיכון השכיחים. 
ב.    ביצוע המבדקים וקביעת המועדים באחריות ממונה הבטיחות אשר יקיים לשם כך תכנית מבדקים.
ג.    במקומות עבודה בעלי התעדת איכות יהיו המבדקים חלק מתוכנית האיכות, תוך דיווח ושיתוף ממונה הבטיחות.
ד.    ביצוע של ביקורות פנים ארגוניות לנושאי בטיחות נבחרים, תוך ציון המועדים והאחראי על ביצוע הביקורת (למשל: מבקר פנים ארגוני או יועץ חיצוני), חובת דיווח ממצאים להנהלה הבחירה, וקביעת אחראי למעקב תיקון הליקויים שעלו בביקורת.
4.    יתקיים מעקב שוטף אחר ביצוע פעולות מתקנות ומונעות, לרבות עדכון נהלים והוראות בטיחות, והפקת לקחים ממצאים שעלו בבדיקות, ביקורות, מבדקים, סקרי הסיכונים או כתוצאה מהתרחשותן של תאונות עבודה, מחלות מקצוע, או תקריות בטיחות

image.png

פרק 4 – ניהול הסיכונים במקום העבודה

פרק ניהול סיכונים של כלל גורמי הסיכון במקום העבודה, מטרתו להכין וליישם תוכנית פרואקטיבית להפחתה וצמצום הסיכון, כל סיכון שאותר נשאף לרידודו לרמת "סיכון קביל"

הדרכות הבטיחות במקום העבודה מחויבות עפ"י חוק ארגון הפיקוח על העבודה ותקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), תשנ"ט-1999. הדרכות בטיחות לעובדים הם רכיב חיוני ומשמעותי בקידום והטמעת תהליכי הבטיחות בארגון ויצירת תרבות בטיחות ארגונית. ההדרכות נדרשות להתאים ולתת מענה לכל האוכלוסיות הרלוונטיות, כולל מנהלים, עובדים, עובדים חדשים, אנשי מערך הבטיחות, ספקי שרות, קבלנים וכל גורם רלוונטי אחר החשוף לסיכונים במקום העבודה. הדרכות הבטיחות יכולות להתקיים במתכונת פרונטלית, לומדות בטיחות באמצעות מחשב, הדרכה תוך כדי עבודה ( O.J.T), ניתוח תאונות ואירועי בטיחות וכד', לפי שיקול דעת של בעלי התפקידים ממערך הבטיחות בארגון.

(א)    נוהל לביצוע הדרכות בטיחות ובריאות תעסוקתית לעובדים חדשים ועובדי קבלן במקום העבודה:
מספר נוהל:     שם הנוהל:  הדרכה / הסמכת עובדים,  תאריך עדכון:  
הנוהל כולל התייחסות לנושאים הבאים:
1)    הדרכת בטיחות בעת קליטת עובד (עובדים חדשים) 
2)    הדרכות בטיחות ובריאות תעסוקתית לאנשים המועסקים במקום העבודה
3)    הדרכת בטיחות בעת ביצוע עבודות קבלן :
א)    תדרוך ופיקוח בטיחותי לקבלני חוץ ומבקרים
ב)    בדיקת הדרכות בטיחות והסמכות לקבלנים 

 

(ב)    תכנית שנתית להדרכת עובדים במקום העבודה (כולל עובדי קבלן):
1)    העברת מידע והדרכה בדבר הסיכונים שאליהם עלולים להיחשף העובדים בעבודתם, לפי תקנות 2 ו-3 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999: 

דוגמה חלקית לתוכנית הדרכות:

image.png

דוגמה למעקב ביצוע 

image.png

2)    שמירת כשירותם של בעלי תפקידים:
(לרבות בעלי התפקידים המנויים בפרק ג' (2)ב' בתוכנית ניהול הבטיחות)
א)    שמירת כשירות עבור הממונה על הבטיחות – בהתאם לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ"ו 1996 – "בעל אישור כשירות חייב להשתתף מדי שנה, בשמונה ימי השתלמויות לפחות, לקידום הידע בנושאי בטיחות וגיהות בעבודתו, במסגרות שיאשר מפקח העבודה הראשי; וידווח מדי שנה למפקח העבודה הראשי על ההשתלמויות שבהן השתתף בשנה החולפת.
ב)    שמירת כשירות עבור חברי ועדת בטיחות ונאמני בטיחות – בהתאם לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ"א 1960 – "חברי ועדת בטיחות ונאמנים יתמנו או ייבחרו לשלוש שנים, ומותר לחזור למנותם או לבחרם מחדש". חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954 מפרט את החובות והסמכויות של חברי ועדת הבטיחות ונאמני הבטיחות ובהתאם לחוק ותקנות הנ"ל, לצורך מילוי תפקידם וחובתם חברי ועדת בטיחות ונאמני בטיחות, נדרשים להיות בעלי ידע מתאים ולעבור קורס הסמכה כנאמני בטיחות ושמירה על כשירות כל מספר שנים או שלוש שנים לכל היותר, אזי נדרש ריענון לחברי ועדת בטיחות על מנת לחדש את מינויים. 
ג)    מפעיל עגורן ואתת - בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ"ג-1992. לא יופעל עגורן אלא בידי עגורנאי מוסמך שבידו תעודת הסמכה תקפה להפעלת עגורן מסוג ודרגת עומס מתאימים. מפעיל עגורן / אתת נדרשים לשמור על תעודת הסמכה בתוקף.
ד)    עובד בגובה / מכונות הרמה – בהתאם לנדרש בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007. אישור על הדרכה ואימון "יהיה לתחום ההדרכה שהוכשר לו העובד, והוא יינתן לתקופה שלא תעלה על שנתיים." אחת לשנתיים נדרש עובד בגובה / מפעיל מכונת הרמה לעבור ריענון לחידוש תוקף ההסמכה.
ה)    מדריך עבודה בגובה - בהתאם לנדרש בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007. "תוקף תעודת הכשרה יהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים והיא תחודש על ידי מוסד להכשרה, בתנאי שהמבקש עבר בהצלחה השתלמות רענון באותו מוסד, על פי תכנית שאישר מפקח העבודה הראשי, ויכול שתכנית כאמור תכלול מבחן."
ו)    מגיש מאומן – מגיש עזרה ראשונה / חובש – בהתאם לנדרש בפקודת הבטיחות בעבודה תש"ל 1970", סימן ה': עזרה ראשונה. פקודת הבטיחות אינה מתייחסת לנושא ההכשרה ושמירת כשירות למגיש מאומן, אולם חיוני להכשיר מגיש מאומן ע"י גורמים מקצועיים ולשמור על כשירותם. משרד הבריאות שמסדיר את תחום המענה הראשוני להגשת עזרה ראשונה מגדיר כי נדרש לבצע כשירות אחת לשנתיים.

image.png

3)   תרגול בעלי התפקידים והעובדים, בהתמודדות עם מצבי חירום האופייניים לסיכונים במקום העבודה מתווי תרגילי חירום המתורגלים במקום העבודה:(

1)     כיבוי אש ושימוש במטף,  אחת לשנה

(2)     תרגיל שריפה ופינוי מבנה, אחת לשנה 

(3)     תרגיל פינוי למרחבים מוגנים ומקלטים, אחת לשנה 

(4)     תרגיל התראה מרכזת גילוי אש

(5)     תרגיל לחצן מצוקה

(6)     תרגיל חילוץ ממעלית

(7)     תרגיל חומרים מסוכנים 

(8)     תרגיל עזרה ראשונה

image.png

4)    תוכנית שנתית  להגברת המודעות לבטיחות ובריאות תעסוקתית – 
מגדיר את הפעולות להגברת המודעות בקרב עובדי מקום העבודה לרבות פעולות הסברה ופרסום.
המלצה לפעולות להגברת המודעות לבטיחות:

 

דוגמה לתוכנית שנתית:

image.png

פרק 5 – הדרכות בטיחות ובריאות תעסוקתית

פרק ניהול ומעקב אחר הדרכות בטיחות בהתאמה תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), תשנ"ט- 1999 , והסמכות הנדרשות לעובדים על פי חוקים ותקנות

(א)    רשימת הפריטים המחויבים בבדיקות בטיחות תקופתיות:
(לרבות מכשירים, מכונות, מיתקנים ותשתיות. בצד כל פריט מפורט הבדיקות הדרושות, מועדיהן ודרכי מעקב אחר ביצוע בדיקות)


1.    פריטים הנדרשים בבדיקה, אופן הבדיקה ותדירות הבדיקה מתבססים בין הייתר על רגולציה הנ"ל: 
1)    פקודת הבטיחות בעבודה התש"ל 1970 – אביזרי הרמה ומכונות הרמה, דוד קיטור, קולטי קיטור, קולט אוויר.
2)    בדיקת מתקנים על פי חוזר מנכ"ל בהתאם לתקן ישראלי 5515 – מרץ 2004.
3)    חוק מכוני כושר 1994, תקנות מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (אימון קטינים במכון כושר), התשס"ה-2005.
4)    חוק הגז (בטיחות ורישוי), תשמ"ט-1989 ותקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ"מ), התשס"ו―2006 – התאמה לתקן ישראלי 158.
5)    דרישות הרשות הארצית לכבאות והצלה, הוראות נציב
6)    תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות וגיהות תעסוקתית בעבודה עם גורמי מסוכנים במעבדות רפואיות, כימיות וביולוגיות) התשס"א 2001 - בדיקת מנדפים וציוד בטיחות במעבדות. 
7)    חוק החשמל, תשי"ד-1954 ותקנותיו – תקינות מתקנים ומערכת החשמל ותאורת חירום.

מצורפת רשימה לדוגמה -

ייתכן במקומות עבודה מסויימים ייקבע מעודי בדיקה מחמירים יותר בהתאם לאופן ותדירות השימוש, בכל מקרה המועד ייקבע על פי דרישות חוק / תקנות / תקנים או מועדים קצרים יותר ומחמירים יותר ע"י אנשי מקצוע ובודק מוסמך. 

  1. בדיקה תקופתית למעליות 

  2. בדיקה תקופתית לדודי קיטור

  3. בדיקה תקופתית לקולטי קיטור

  4. בדיקה לקולטי אוויר

  5. בדיקה תקופתית לאביזרי הרמה

  6. בדיקה תקופתית למכונות הרמה וציוד הרמה

  7. בדיקה תקופתית למתקנים באולמות ספורט ומגרשי כדורסל

  8. בדיקה תקופתית למכשירים בחדר כושר

  9. בדיקה תקופתית לארונות חשמל

  10. בדיקה תקופתית ללוחות חשמל 

  11. בדיקה תקופתית למערכת גז (גפ"מ)

  12. בדיקה תקופתית למנדפים כימיים

  13. בדיקה תקופתית למנדפים ביולוגיים / למינריים 

  14. בדיקה תקופתית למונעי זרם חוזר (מז"ח)

image.png
image.png

2.    נדרש עבור כל פריט (ציוד / חומר) לנהל מעקב בהתאם לרשימה.
3.    עבור כל פריט יתנהל מעקב הכולל מיקום הפריט מועד הבדיקה האחרון ומועד הבדיקה הבא והגורם האחראי על הפריט. 
4.    בדיקות בטיחות תקופתיות מתבצעות בהתאם לנוהל – "נוהל עריכת בדיקות תקופתיות לציוד ע"י בודק  מוסמך", 

 

מצורפת רשימה לדוגמה - בדיקות ביוזמת הארגון

בדיקה תרמוגרפית לארונות חשמל

בדיקה תקופתית לכלי עבודה מטלטלים

בדיקה תקופתית לכלי עבודה חשמליים מטלטלים

image.png

(ב)    רשימת גורמים כימיים, ביולוגיים ופיזיקאליים לגביהם נדרש גיליון בטיחות לפי תקנות הבטיחות בעבודה או ביצוע ניטור סביבתי/תעסוקתי לפי תקנות הניטור:
1.    נדרש לנהל רשימה של גורמים כימיים, ביולוגיים ופיזיקאליים לגביהם נדרש גיליון בטיחות בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תיווי וסימון של אריזות), תשנ"ח-1998.
2.    "תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע"א -2011" מגדיר את חובת הביצוע של ניטורים לחומרים מזיקים
1)    "בדיקות סביבתיות – תעסוקתיות" - פעולות המבוצעות בידי בודק מעבדה מוסמך, לשם מדידת רמת החשיפה המשוקללת, רמת החשיפה לזמן קצר ותקרת החשיפה במקום העבודה, וכוללות סקר מקדים מעודכן וניטור סביבתי של גורמים מזיקים שנערך בהתאם לממצאיו;
2)    "סקר מקדים" - סקר שיטתי הנערך במקום העבודה לצורך זיהוי, הערכה ותיעוד של גורמים מזיקים, הכולל אפיון של סביבת העבודה ומתבצע באמצעות תצפיות ואיסוף מידע איכותי וכמותי בעמדות עבודה ובחללי עבודה, וממצאיו משמשים בסיס לקביעת היקף הניטור הסביבתי-תעסוקתי;"
3)    סעיף 4 (א) - במקום עבודה, שבו נעשה שימוש בגורם מזיק טעון ניטור, יערוך המעביד בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות, שבאמצעותן ייקבע אם יש במקום העבודה עובד בגורמים מזיקים טעוני ניטור 
4)    רשימת גורמים מזיקים טעוני ניטור, המחייבים בדיקה סביבתית תעסוקתית בהתאם לתקנה 4  בתוספת הראשונה, לרבות כל אחד מאלה: עובדים באיזוציאנאטים, בבנזן, ויניל כלוריד, בזרניך (ארסן), כספית, מתכות מסוימות, עופרת, ממסים פחמימנים ארומטיים מסוימים, ממסים פחמימנים הלוגנים מסוימים, קרינה מייננת, חומרי הדברה שהם זרחניים אורגנים וקרבמטים. 


3.    תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש מזיק) התשמ"ד 1984 מגדיר את חובת ביצוע הניטורים לרעש מזיק 
1)    סעיף 3 (1) –  "יערוך בדיקות סביבתיות תעסוקתיות של מפלסי הרעש המתמשך וההתקפי, סמוך לאוזניים של העובדים, בכל מקומות העבודה ובתהליכי העבודה השונים, וכן מיפוי מפלסי הרעש, אחת לשנתיים לפחות, אלא אם כן הורה מפקח עבודה אזורי אחרת; את הבדיקות יבצע בודק מעבדתי מוסמך".
2)    סעיף 3 (2) – "יפרסם בתחנות העבודה השונות את תוצאות הבדיקות הסביבתיות התעסוקתיות של מפלסי הרעש המתמשך וההתקפי המתייחסות לאותו מקום עבודה, כדי שיובאו לידיעת העובדים, וימסור להם, לפי בקשתם, עותק של התוצאות".


4.    תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), תשמ"ד-1984 מגדיר את חובת ביצוע הניטורים לאבק מזיק
1)    סעיף 24 (א) – " יערוך המעביד בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות תקופתיות של ריכוז האבק המזיק באויר באיזור הנשימה של העובדים, על ידי בודק מעבדה, בתכיפות של אחת ל-6 חודשים לפחות, אלא אם כן יורה מפקח עבודה אזורי על תכיפות אחרת".
2)    סעיף 24 (ב) –  " ירשום את תוצאות הבדיקות הסביבתיות-תעסוקתיות האמורות ביומן מעקב, בציון התאריך, השעה ומקום הדגימה"

3)    סעיף 24 (ג) – " ישלח העתק מתוצאות הבדיקות הסביבתיות-תעסוקתיות האמורות למפקח עבודה אזורי, ליושב ראש הועדה הטכנית ולשירות הרפואי המוסמך, אחת ל-6 חודשים לפחות; העתקים אלה יישמרו ולא יבוערו 30 שנים לפחות מיום הרישום האחרון; התוצאות יובאו גם לידיעת העובדים." 

5.    רשימת מעקב אחר גורמים כימיים, ביולוגיים ופיזיקאליים הקיימים במקום העבודה שלגביהם נדרש:
1)    גיליון בטיחות לפי תקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תיווי וסימון של אריזות), התשנ"ח-1998.
2)    ביצוע ניטור סביבתי תעסוקתי לפי תקנות הדורשות ניטור.

גורמים מזיקים לדוגמה: סולר, דלקים, בנזן, טרפנטין, רעש, אבק, עופרת, חומצה גופרתית, אצטון, אתנול, קרינה מיננת, חומרי הדברה חומרים נוספים שאותרו בסקר ומקדים ונקבע עבורם חובת ניטור ע"י מעבדה מוסמכת.

image.png
image.png

3)    אחת לשנה מתבצע סקר מקדים לניטור ע"י מעבדה מוסמכת כדי לבחון איפה נדרש לבצע ניטור סביבתי/תעסוקתי לפי תקנות הניטור בארגון. בהתאם לתוצאות הסקר המקדים והניטור התעסוקתי מעדכנים את המעקב.

(ג)    תכנית שנתית לבדיקת קיומם, כשירותם ותקינותם של אמצעי הבטיחות במקום העבודה:
(לרבות אמצעי גילוי, התרעה, כריזה, תאורת חירום, כיבוי אש, בטיחות חשמל, בטיחות כימית, בטיחות קרינה, ציוד מגן אישי, שלטי בטיחות, ואמצעים המשמשים את צוותי החירום)

 

דוגמה לתוכנית שנתית -

המועדים נקבעים בראש ובראשונה בהתאם לדרישות חוק או רשות מוסמכת או בהתאם לתקנים ולמועד הבא בתסקיר הבדיקה.

  1. בדיקה תקופתית לתאורת חירום

  2. בדיקה תקופתית גנרטור חירום

  3. בדיקה תקופתית מערכת כריזה בחירום

  4. בדיקה תקופתית מטפי כיבוי

  5. בדיקה תקופתית מערכת גילוי אש ועשן

  6. בדיקה תקופתית מערכת כיבוי אש בארונות חשמל

  7. בדיקה תקופתית מערכת כיבוי אש אוטומטית(מתזים/ספרינקלרים, משאבות וכד') 

  8. בדיקה תקופתית מערכת כיבוי אש (גלגלונים, זרנוקים וכד')

  9. בדיקה תקופתית גלאי גז 

  10. בדיקה תקופתית הארקות ואמצעי הגנה בפני התחשמלות

  11. בדיקה תקופתית ציוד מגן אישי

  12. בדיקה תקופתית ציוד עזרה ראשונה

  13. בדיקה תקופתית דפיברלטור

image.png
image.png
image.png

פרק 6 – בדיקות תקופתיות לציוד וחומרים

פרק זה מתייחס לבדיקות תקופתיות מחייבות, במועדים ומרווחי זמן קבועים, לציוד, חומרים ומתקנים שונים בהתאם לדרישות חוק, תקנות, תקנים, רשות מוסמכת, הוראות יצרן וכי וצ"ב. תוכנית ניהול הבטיחות מחייבת לנהל מעקב, תכנון ותיעוד של מערך הבדיקות התקופתיות לציוד המחויב בכך, ולציוד נוסף בהתאם להחלטת הארגון.

(א)    רקע -  עובדים החייבים בבדיקות רפואיות תעסוקתיות תקופתיות:
א.    תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), תשע"א-2011 מפרט את רשימת גורמי הסיכון המחייבים ניטור ובדיקה סביבתית תעסוקתית, לרבות כל אחד מאלה
1)    העובדים בחשיפה לרעש מזיק (מעל Db80).
2)    העובדים בחשיפה לחומרים: עופרת, כספית , בזרניך (ארסן), מתכות מסוימות , בנזן , ממסים פחממניים ארומטיים , ממסים פחממניים אלרגנים, ממסים פחמימנים הלוגנים מסוימים, ויניל כלוריד , אזוציאנטים , חומרי הדברה שהם זרחניים אורגנים וקרבמטים.
3)    העובדים בחשיפה לקרינה מייננת.
4)    העובדים בחשיפה לאבק מזיק.
5)    בהתאם לתוצאות הסקר המקדים ותוצאות הניטור הסביבתי ייקבע עובדים עבורם נדרש בדיקות רפואיות, או בהתאם להנחיית השירות הרפואי המוסמך או מפקח עבודה ראשי.


ב.    תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש מזיק) התשמ"ד 1984 מגדיר את חובת ביצוע הבדיקות הרפואיות:
1)    סעיף 6 (א) – "לא יועבד אדם ברעש מזיק, אלא אם כן עבר בדיקה רפואית ראשונית תוך חודש ימים, לפני תחילת העבודה, בידי רופא מורשה שיקבע את התאמתו להתחיל לעבוד ברעש מזיק". 
2)    סעיף 6 (ב) – " לא יועבד עובד ברעש מזיק אלא אם כן עבר בדיקה רפואית חוזרת, אחת לשנה, בידי רופא מורשה, שיקבע את התאמתו להמשיך לעבוד ברעש מזיק".
3)    סעיף 6 (ג) – " רופא מורשה ומפקח עבודה שהוא רופא רשאים להקדים את מועד הבדיקה החוזרת".


ג.    תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באבק מזיק) התשמ"ד 1984 מגדיר את חובת ביצוע הבדיקות הרפואיות:
1)    סעיף 14 (א) – " לא יתחיל אדם בעבודה בכל מקום שבו עובדים בחומר אלא אם כן עבר בדיקה רפואית ראשונית, תוך שלושה החדשים שקדמו לתחילת העבודה, בידי רופא מורשה שקבע את התאמתו לעבודה בחומר". 
2)    סעיף 14 (ב) – " לא יועסק אדם כעובד חשוף לאבק מזיק אלא אם כן עבר בדיקה רפואית חוזרת בידי רופא מורשה, שיקבע את המשך התאמתו לעבוד בעבודה בחשיפה לאבק מזיק".
(אחת ל-3 שנים מבדיקה ראשונה, לאחר מכן אחת לשנתיים וככל שיידרש ע"י הרופא התעסוקתי)
3)    סעיף 6 (ד) – " רופא מורשה ומפקח עבודה שהוא רופא רשאים להקדים את מועד הבדיקה החוזרת".

ד.    תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מיננת) - התשנ"ג 1992 מגדיר את חובת ביצוע הבדיקות הרפואיות:
1)    סעיף 10 (א) – "לא יועבד אדם בקרינה מיננת, אלא אם כן עבר בדיקה רפואית ראשונית בסמוך לתחילת עבודתו, בידי רופא מורשה, אשר יקבע את התאמתו לעבודה בקרינה מיננת". 
2)    סעיף 10 (ב) – "לא יועבד אדם בקרינה מיננת, אלא אם כן עבר, אחת לשנה לפחות, בדיקה רפואית חוזרת בידי רופא מורשה".
3)    סעיף 10 (ג) – "עובד קרינה שנעדר מעבודתו, בשל מחלה ממושכת מעל ל-60 ימים רצופים וכן עובד שנחשף, מסיבה כלשהי, למנת קרינה העולה על המנה הגבולית, לא יועבד כעובד קרינה אלא אם כן עבר בדיקה רפואית נוספת ביד רופא מורשה, אשר יקבע את המשך התאמתו לעבוד בקרינה מיננת; עובדת קרינה בהריון תיבדק בדיקה רפואית נוספת בחודש הרביעי להריונה."
4)    סעיף 10 (ד) – "רופא מורשה או מפקח עבודה שהוא רופא רשאים להורות על ביצוע בדיקות רפואיות כאמור, בתאריכים שונים מן האמור...".

 

ה.    שירותי רפואה תעסוקתיים - החובה לערוך בדיקות רפואיות תקופתיות לעובדים החשופים במקום עבודתם לגורמים מזיקים, חלה על ארבע קופות החולים: כללית, מכבי, לאומית ומאוחדת. ניתן לבצע את הבדיקות גם אצל נותני שירותים רפואיים נוספים שקיבלו הסמכה ממשרד הבריאות.
ו.    כל עובד, העובד עם גורם מזיק, זכאי להיבדק בדיקה רפואית ראשונית בקופת החולים בה הוא מבוטח. לאחר מכן, עליו לעבור בדיקות רפואיות תקופתיות בתדירות הנקבעת על פי סוג הגורם המזיק.


ז.    הבדיקות הניתנות בשירותי הרפואה התעסוקתיים:
1)    בדיקות קבלה לעבודה – אלו בדיקות שמטרתן לקבוע התאמתו של עובד מסויים לסוג עיסוק מסויים בטרם כניסתו לעבודה. לרבות בדיקת עובד כשיר.
2)    בדיקות פיקוח רפואי תקופתי – בדיקה רפואית ראשונית ובדיקת מעקב רפואית תקופתית לעובדים החשופים לגורמי סיכון תעסוקתיים, על פי תקנות הבטיחות בעבודה. בבדיקות אלה הרופא התעסוקתי מעריך האם העובד כשיר להתחיל או להמשיך לעבוד בעיסוקו המסוים או לא.
3)    בדיקות כושר עבודה – מטרתן לאשר שעובד שחלה או נפגע, מסוגל לשוב למקום עבודתו ולהמשיך במילוי מטלות עיסוקו המוגדר.

 

(א)    רשימת העובדים החייבים בבדיקות רפואיות תעסוקתיות תקופתיות:
1.    בדיקת עובד ברעש - תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש מזיק) בעת הקבלה לעבודה ולאחר מכן אחת לשנה.
2.    בדיקת עובד באבק מזיק - תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באבק מזיק) בעת הקבלה לעבודה ולאחר מכן בהתאם לנקבע ע"י הרופא התעסוקתי.
3.    בדיקת עובדים בגורמים מזיקים - תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים) בהתאם להנחיות שירות רפואי מוסמך לעובדים הנדרשים לכך בהתאם לתוצאות הניטור מועד הבדיקה הבא ייקבע ע"י הרופא התעסוקתי .
4.    בדיקת עובד בקרינה מיינית - תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מיננת) בעת הקבלה לעבודה ולאחר מכן אחת לשנה.

 

דוגמה למעקב בדיקות רפואיות:

image.png
image.png

(ג) רשימת העובדים שלגביהם קיימות המלצות א ו חובות לחיסונים או לטיפול מניעתי אחר, כנובע מסיכונים מיוחדים שאליהם הם עלולים להיחשף בעבודתם(באחריות ומעקב של ממונה הבטיחות של החברה)כנובע מסיכונים מיוחדים אליהם העובדים עלולים להיחשף בעבודתם, בציון הפעולות הדרושות, מועדיהן ודרכי מעקב אחר ביצוע פעולות אלה.

image.png

פרק 7 – בדיקות רפואיות תעסוקתיות לעובדים

פרק זה מתייחס לבדיקות רפואיות תעסוקתיות לעובדים החשופים לגורמי סיכון שונים במרווחי זמן שנקבעו על פי חוק ותקנות או רופא תעסוקתי. תוכנית ניהול הבטיחות מחייבת לנהל מעקב, תכנון ותיעוד מערך הבדיקות הרפואיות תעסוקתיות לעובדים המחויבים בכך.

(א)    תכנית שנתית לקביעה וחידוש של ההיתרים או האישורים הנדרשים למקום העבודה:

image.png

(ב)    רשימת בעלי התפקידים המנויים בפסקה (3) (ב) שלגביהם נדרשים לפי כל דין קביעה של רישיון, הסמכה או מינוי או שמירת כשירות או חידושם – ראה פרק ה' – סעיף 3.

image.png

(ג)    רשימת העובדים שקבע המחזיק במקום העבודה שלהם נדרשים, משיקולי בטיחות, קביעה של הרשאה, מינוי או כשירות, שמירתם או חידושם.

image.png

פרק 8 – מתן וחידוש ההיתרים, אישורים, רישיונות, הסמכות, מינויים ושמירת כשירויות הנוגעים לבטיחות העובדים

פרק זה נועד לצורך ניהול רשומות ומעקבים אחר היתרים, רישיונות, הסמכות, מינויים ושמירת כשירויות הנוגעים לבטיחות העובדים. לרבות תוכנית שנתית למעקב אחר כל אחד מאלה.

הטמעה אפקטיבית של תוכנית ניהול בטיחות ובריאות במקומות עבודה ויצירת תרבות בטיחות ארגונית דורשות פעילויות יזומות שהם מעבר לנדרש על פי דין. דרישות חוק ותקנות מהוות "רף מינימום מחייב" במקום העבודה, אותם חייב לקיים, אולם נדרש לתכנן ולתעד גם מגוון של פעילויות ויוזמות אשר מתוכננים להתבצע במהלך השנה גם אם הם לא מחייבות, פעולות שאישרה ההנהלה לביצוע במסגרת תוכנית ניהול הבטיחות, יכולות לנבוע מיוזמה של ועדת הבטיחות, מהמלצות הממונה על הבטיחות או בעל מקצוע אחר בבטיחות, וכן מהמלצות או דרישות של מנהלים וממלאי תפקידים בחברה. את ההמלצות שאישר המחזיק במקום והם על דעתו נדרש לתעד בתכנית ניהול הבטיחות

1.    פעולות ומשימות נוספות לקידום הבטיחות במקום העבודה – פעולות נוספות לרבות פעולות שמציעה ועדת הבטיחות או הממונה על הבטיחות ובלבד שהמחזיק במקום העבודה אישר אותן.

דוגמה:

image.png

פרק 9 – פעולות ומשימות נוספות לקידום הבטיחות בעבודה

פרק המתאר את הפעולות והמשימות שאישרה ההנהלה לביצוע במסגרת תוכנית ניהול הבטיחות על מנת לקדם את הבטיחות במקום העבודה

הוראות ונהלי עבודה בבטיחות ובריאות תעסוקתית מהווים מסד חיוני ומתועד לדרישות הבטיחות המחייבות את העובדים, לרבות עובדי קבלן, במגוון תחומי הסיכון עימם העובדים באים במגע. נהלי הבטיחות מהווים שפה אחידה ומחייבת בארגון, המאפשרת התמודדות מקצועית טובה עם גורמי הסיכון. הנהלים נדרשים להיות תחת מעקב, עדכון אחת למספר שנים ולהיות נגישים בכל עת לכל מי שהם חלים עליו.

 

נהלים והוראות בטיחות נדרשים להיות נגישים לכל הגורמים השונים במקום העבודה/ארגון, ובעיקר לעובדים, עובדי קבלן וכד' ולכל גורם הלוקח חלק ביישום תוכנית ניהול הבטיחות, על כן, מוצלץ לצרף את הנהלים המלאים כנספחים לתוכנית ניהול הבטיחות או לחלופין לייצר קישורים המפנים לנהלים של מקום העבודה.

1.    הנחות עבודה בהגדרת נהלים והוראות בטיחות ובריאות תעסוקתית במקום העבודה:
א.    נהלים והוראות עבודה– הנהלים והוראות העבודה מתחלקים לכמה סוגים שונים: נהלי הבטיחות כלליים, הדרכות עובדים, תאונות עבודה, הוראות עבודה לביצוע עבודות שונות במקום העבודה, איתור וטיפול במפגעי בטיחות וכד'. 
ב.    עדכון הוראות ונהלי עבודה – תדירות שינוי תהליכי עבודה דורשת עדכון של הוראות ונהלי העבודה אחת לשנתיים לפחות. עדכון נהלי העבודה והוראות העבודה כוללים סקירה של הנוהל והשוואתו למצב הקיים, עדכון בהתאם לשינויים בתהליכי העבודה, הוראות רגולציה (חוקים, תקנות ותקנים) וכד'.  לאחר עדכון נהלי וההוראות העבודה נדרש להחתים מחדש את הגורם האחראי לאישור הנהלים, לעדכן את תכני ההדרכה ולהדריך את העובדים בגין השינויים שבוצעו. 

 

דוגמה לנהלים מחייבים במסגרת תוכנית ניהול הבטיחות 

נדרש להשלים את כלל הנהלים והוראות הבטיחות הקיימים בארגון ונוגעים לבטיחות ובריאות במקום העבודה

image.png

פרק 10 – הוראות ונוהלי הבטיחות והבריאות התעסוקתית
לרבות נוהלי היערכות ותגובה למצבי חירום

פרק המתעד את קיומם של הוראות ונהלי בטיחות והמעקב אחר עדכונם אחת לתקופה

שלחו אלינו פניה ונחזור אליכם

תודה על הפניה , נחזור אליכם בהקדם

אם אתם נדרשים ליישם תוכנית לניהול בטיחות, חברת I.S.T תוכל לעזור לכם להכין, לבדוק וליישם את התוכנית בהתאמה למקום העבודה
 

חברת I.S.T מתמחה בהכנה, בדיקה ויישום של תוכנית לניהול בטיחות בהתאמה לדרישות התקנות, ע"י מהנדסים ויועצים ממומחים בתחום הבטיחות מהשורה הראשונה

bottom of page