פתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט.

בוררות היא הליך הכרעה בסכסוכים על דרך של שפיטה, שבו צדדים למחלוקת בוחרים באדם ניטרלי – בורר, במקום הליך שיפוטי בבתי משפט. הבורר אשר שומע את טענותיהם ומכריע בסכסוך, בדומה לשופט. על מנת שנושא יידון בפני הבורר על הצדדים להסכים לכך בכתב. מדובר בהליך מוסכם, חסוי, וגמיש, הנפוץ במיוחד בסכסוכים מסחריים, עסקיים ולעיתים גם פרטיים.

הליך הבוררות מסתיים במתן "פסק בוררות", שניתן להגישו לאישור לבית המשפט. פסק בורר שאושר על ידי בית המשפט מקבל תוקף של פסק דין לכל דבר ועניין, וניתן לאכיפה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.

 

מהי בוררות?

בוררות היא דרך ליישוב סכסוכים מחוץ לבית המשפט, המבוססת על הסכמת הצדדים. הבורר (או הבוררים) ממונה לשם הכרעה במחלוקת, ופסק הבוררות מחייב את הצדדים – לרוב באותה מידה של פסק דין שניתן על ידי בית משפט.

 

איך מתחיל תהליך בוררות?

הליך בוררות נפתח כאשר ישנה הסכמה בין הצדדים לפנות לבוררות, או באמצעות סעיף בוררות בחוזה שהוסכם מראש, או בחתימה על הסכם בוררות בין הצדדים בסכסוך, לאחר פרוץ הסכסוך. אם הצדדים לא מסכימים על בורר מסוים, ניתן לפנות לבית המשפט למינוי בורר.

גם כאשר לא נחתם בין הצדדים סעיף בוררות מראש, באפשרותם להסכים, לאחר פרוץ הסכסוך, על ניהול ההליך במסגרת בוררות, במקום בפני בית המשפט.

כמו כן, כאשר מתנהלת תביעה בבית המשפט, רשאי השופט להמליץ לצדדים להעביר את הסכסוך לבוררות. בהינתן הסכמה של שני הצדדים, מוסמך בית המשפט להעביר את הדיון להליך בוררות בהתאם.

 

כיצד בוררות מסתיימת?

הבוררות מסתיימת עם מתן פסק בוררות,  באחת משתי דרכים עיקריות:

1. הגעה להסכמה בין הצדדים

הסיום המועדף, הוא פתרון מוסכם בין הצדדים. לאחר שהבורר מבין את מהות הסכסוך ואת האינטרסים של כל אחד מהצדדים, הוא עשוי להציע פתרון מוסכם שייתן מענה לצרכים של שני הצדדים. אם ההצעה מתקבלת, ההסכמה מקבלת תוקף של פסק בוררות. במקרים אלה, קיים סיכוי גבוה יותר שהצדדים ישתפו פעולה ליישום פסק הבוררות, שכן מדובר בהסדר שהושג בהסכמה.

2. הכרעה חד-צדדית של הבורר

כאשר הצדדים אינם מצליחים להגיע להסכמה, הבורר נדרש להכריע במחלוקת על פי סמכותו והסכמת הצדדים. הכרעה זו מחייבת את הצדדים בדומה לפסק דין. עם זאת, ניתן לקבוע מראש בהסכם הבוררות כי פסק הבורר יהיה ניתן לערעור, בין אם בפני בורר נוסף ובין אם בפני בית המשפט, בהתאם להוראות החוק ולהסכמת הצדדים.

 

פסק בורר ומה משמעותו?

פסק בורר הוא ההחלטה הסופית של הבורר, אשר מכריעה במחלוקת. לפסק הבורר תוקף משפטי מחייב, והוא ניתן לאכיפה בבית המשפט, ממש כמו פסק דין. את פסק הבוררות שאושר ניתן להגיש לביצוע במערכת ההוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט. במרבית המקרים, הפסק לא יהיה ניתן לערעור,  אלא במקרים חריגים ובתנאים מוגדרים בחוק.

​

האם ניתן לערער על החלטת הבורר?

ככלל, לא ניתן לערער על פסק בורר, אלא אם הצדדים הסכימו מראש על זכות ערעור לבורר נוסף או לבית המשפט (ולא כל מקרה מאפשר זאת).

היתרונות של הליך בוררות

בוררות מהווה אמצעי יעיל ליישוב מחלוקות, המאפשר לצדדים לחסוך בזמן ובהוצאות ניכרות. ההליך מתנהל בדיסקרטיות, באווירה רגועה ולא פורמלית, ומאפשר הגעה לפתרון מהיר וענייני של הסכסוך.

• מהירות: לרוב קצר משמעותית מהליך בבית משפט.

• גמישות: הצדדים יכולים לבחור את הבורר, מקום קיום ההליך, השפה, והכללים.

• חיסיון: ההליך חסוי ואינו מתפרסם ברבים, בשונה מדיונים בבית המשפט.

• מומחיות: אפשר למנות בורר בעל ידע בתחום הסכסוך, למשל מומחה בענף מסוים.

• פחות פורמלי: כללים גמישים מאפשרים התנהלות יעילה ונוחה.

 

ההבדל בין גישור לבוררות

גישור הוא הליך שבו מגשר מסייע לצדדים להגיע להסכמות מרצון, ללא סמכות להכריע. לעומת זאת, בוררות היא הליך שבו הצדדים ממנים צד שלישי בהסכמה אשר אמור להכריע בסכסוך ביניהם. בבוררות הבורר מקשיב לטענות ומוציא פסק מחייב ובגישור אין פסק מחייב.

במה בוררות עדיפה על הליך משפטי?

בוררות עדיפה כאשר רוצים להימנע מתהליכים ממושכים, יקרים וציבוריים. היא מאפשרת שליטה רבה יותר לצדדים, פתרון מהיר, ולעיתים גם זול יותר, במיוחד כאשר בוחרים בהליך מצומצם וממוקד.

​

• הליך התדיינות קצר

משך ההתדיינות, בהליך משפטי רגיל, אינו מוגבל בזמן, ולעיתים הוא נמשך שנים רבות, תוך גרימת עוגמת נפש, הוצאות כבדות ואף להמשיך להליכי ערעור.
לעומת זאת, הליך הבוררות נחשב מהיר ויעיל, ונמשך לרוב מספר חודשים. פסק הבוררות ניתן בדרך כלל תוך חודש ממועד הדיון האחרון או מהגשת הסיכומים.

​

• עלויות נמוכות

הליך משפטי בבית המשפט כרוך בעלויות משמעותיות (כולל אגרת בית משפט בשיעור של עד 2.5% מסכום התביעה), הוצאות שנפסקות במהלך הדיון, ושכר טרחה לעורכי הדין.
הליך הבוררות, לעומת זאת, קצר מטבעו ולכן כרוך בעלויות נמוכות יותר, במיוחד כאשר הוא מנוהל ביעילות ומקצועיות.

 

• בחירת הגורם המכריע

במסגרת הליך בבית משפט, אין לצדדים שליטה על זהות השופט שידון בתיק. התיק עשוי להישמע בפני שופט שאינו בקיא בתחום הסכסוך.
בהליך בוררות, לעומת זאת, הצדדים יכולים לבחור במשותף את הבורר, לרבות מינוי בורר בעל ידע מקצועי, ניסיון או התמחות בתחום הסכסוך.

​

• דיסקרטיות

דיונים בבתי המשפט מתקיימים לרוב בדלתיים פתוחות, וההחלטות מתפרסמות באופן פומבי ונגישות לציבור.
בהליך בוררות נשמרת דיסקרטיות מלאה, הדיונים נערכים בדלתיים סגורות, התכנים אינם נחשפים לציבור, והפסק אינו מתפרסם אלא אם הוסכם אחרת.

 

• גמישות בעיצוב ההליך

הליך בבית המשפט מתנהל בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, ואינו מאפשר גמישות בניהולו.
בוררות, לעומת זאת, מאפשרת לצדדים לקבוע במשותף כיצד יתנהל ההליך, לרבות שאלות מהותיות כמו תחולה של סדרי הדין, דיני הראיות, הדין המהותי ואופן ההכרעה. גמישות זו תורמת ליעילות ולתוצאה מותאמת אישית.

​

• סופיות ההליך ואפשרות לערעור

בהליך שיפוטי רגיל, גם לאחר שניתן פסק דין, עומדת לכל צד זכות ערעור, דבר שעשוי להאריך משמעותית את ההליך ולהשית עלויות כבדות נוספות.
בבוררות, ברירת המחדל היא סופיות ההליך.  פסק הבורר מחייב ואינו נתון לערעור. עם זאת, הצדדים רשאים להסכים מראש על מנגנון ערעור, בפני בורר נוסף או בפני בית משפט, בהתאם לרצונם.

  

איך בוחרים בורר?

הצדדים רשאים לבחור בורר בהסכמה מבוססת על הסמכות המקצועית וההערכה האישית של הבורר ועל ההסכמה וההבנה של הצדדים שאכן הבורר הוא האדם המתאים ביותר עבורם כדי להגיע לפתרון הסכסוך ביניהם. ברור יכול להיות עורך דין, שופט בדימוס, מומחה בתחום עליו יושב הסכסוך או כל אדם אחר. הבחירה צריכה לשקף ניטרליות, מומחיות ואמינות. אם אין הסכמה, ניתן לפנות לבית המשפט שימנה בורר מתאים.

מומלץ לבחור בורר מקצועי, הגון ומנוסה שבקיא בתחום הסכסוך.

 

האם להליך בוררות יש חסרונות או הגבלות?

הליך הבוררות חל רק על סכסוכים שהצדדים יכולים להסכים להעבירם לבוררות. סמכותו של הבורר נובעת מהסכמת הצדדים, והיא המעניקה לו את הכוח להכריע במחלוקת שביניהם. משום כך, פסק הבוררות מחייב אך ורק את הצדדים להליך, ואין לבורר סמכות ליתן פסק דין בעל תחולה כלפי כולי עלמא (פסק דין חפצא).

יתרה מזו, סמכותו של הבורר מוגדרת ומוגבלת בהתאם להסכם הבוררות שנכרת בין הצדדים לסכסוך. במקרה שהצדדים בוחרים להעניק לבורר סמכות מצומצמת, הן בנושא הסכסוך והן בתנאים להכרעה, מחויב הבורר לפעול בגבולות אותה סמכות שנתנו לו ואינו רשאי לחרוג ממנה.

הבורר אינו מוסמך לזמן לעדות מי שאינו צד להליך הבוררות, שכן אין לו סמכות כלפי עדים חיצוניים.

אין בידי הבורר סמכות להוציא צווים בעלי השפעה כלפי צדדים שלישיים, כגון צווי עיקול או צווי עיכוב יציאה מהארץ, צווים אשר עשויים להיות מופנים לגורמים חיצוניים כמו בנקים, משרד הרישוי, או לשכת רישום המקרקעין.

במקרים מסוג זה, ניתן לפנות לבית המשפט לשם קבלת סיוע. סעיף 16 לחוק הבוררות מקנה לבית המשפט סמכויות עזר, ולפיו, לבקשת הבורר או אחד הצדדים, רשאי בית המשפט להוציא צווים, לרבות צווי זימון לעדים או צווי עיקול, לשם סיוע בהליך הבוררות.

חסרונות נוספים:

• העדר זכות ערעור מהותית.

• היעדר כללים אחידים

• תלות בהסכמה - אם אין הסכמה, אין בוררות.